הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"

נוספו 686 בתים ,  14:37, 10 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 77: שורה 77:


מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מרש"י (כב. ד"ה קאי) נראה שטעמם הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים, והמרדכי (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות (ראה נידה סו:), ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לטבול לכל הדעות.  
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מרש"י (כב. ד"ה קאי) נראה שטעמם הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים, והמרדכי (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות (ראה נידה סו:), ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לטבול לכל הדעות.  
יש סיוע לפירוש המרדכי (ולרב הונא לפי רש"י) מהמשנה במקוואות (ח א) המקילה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן מדברי ר' יהודה בסוגיה (כב:), המיקל בטבילת עזרא בשאובים, ולדעה אחת בגמרא מיקל אפילו בטבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
המשנה במקוואות (ח א) מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה בתוספתא (ברכות ב יא, ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
הפרי חדש (או"ח פח ד"ה ואיכא) הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שהחמירו בטבילה בחמים; ותירץ שת"ק בתוספתא שם חולק על ר' יהודה (אע"פ שאין זה מוכח מלשונו), והם סוברים כמותו, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה, או שסובר שגם ת"ק מתיר בשאובים ור' יהודה מתיר אפילו בכלי, כאפשרות השנייה שהוצעה בתלמוד.
 
הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד).
הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד).
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך פסקו המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), ומשנה ברורה (שם ד).
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך פסקו המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), ומשנה ברורה (שם ד).
מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, אך בשו"ת מנחת יצחק (ג סד) ביסס את שיטת המג"א וכתב שאין לזוז מדבריו.
מאידך, הנחל אשכול (הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, אך בשו"ת מנחת יצחק (ג סד) ביסס את שיטת המג"א וכתב שאין לזוז מדבריו.
שורה 93: שורה 96:
חציצה
חציצה
מקלחת
מקלחת
שאובין
101

עריכות