101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
טעם התקנה | טעם התקנה | ||
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים | בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''תלמוד הבבלי''' (ברכות כב.) נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" (דברים ד, ט-י) ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת".(לשון רש"י שם, ד"ה מכאן אמרו"). ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי המאירי (ד"ה טבילה) בשם יש מפרשים נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי הרוקח (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא). | ||
ב'''תלמוד הירושלמי'''(ברכות, ג ד) מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר'חייא בר ווה). | ב'''תלמוד הירושלמי'''(ברכות, ג ד) מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר'חייא בר ווה). | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מרש"י (כב. ד"ה קאי) נראה שטעמם הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים, והמרדכי (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות (ראה נידה סו:), ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לטבול לכל הדעות. | מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מרש"י (כב. ד"ה קאי) נראה שטעמם הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים, והמרדכי (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות (ראה נידה סו:), ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לטבול לכל הדעות. | ||
יש סיוע לפירוש המרדכי (ולרב הונא לפי רש"י) מהמשנה במקוואות (ח א) המקילה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן מדברי ר' יהודה בסוגיה (כב:), המיקל בטבילת עזרא בשאובים, ולדעה אחת בגמרא מיקל אפילו בטבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | יש סיוע לפירוש המרדכי (ולרב הונא לפי רש"י) מהמשנה במקוואות (ח א) המקילה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן מדברי ר' יהודה בסוגיה (כב:), המיקל בטבילת עזרא בשאובים, ולדעה אחת בגמרא מיקל אפילו בטבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת הריטב"א בסוגיה (כב. ד"ה וכי) עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. | ||
הראב"ד (בהשגות על הרמב"ם, ברכות ו ה) כתב שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וכך פסקו הבית יוסף (או"ח פח ד"ה והוי), הפרי חדש (שם ד"ה ולעניין), מגן אברהם (שם א), באר היטב, (שם א), שערי תשובה (שם א), פרי מגדים (שם משב"ז א), ומשנה ברורה (שם ד). | |||
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי הראב"ד (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך פסקו המגן אברהם (או"ח, תרו ט), ר' עקיבא איגר (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), ומשנה ברורה (שם ד). | |||