24
עריכות
(הרחבה) |
(עריכה) |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
'''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה. | '''הרמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמבם שמיטה ויובל י ז|משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ז'}} פסק כשיטת חכמים, בעוד '''הגאונים''' כרבי יהודה. | ||
==המחלוקת בימינו== | ==המחלוקת בימינו== | ||
בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם. | בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית - האם בשנת ה420 (ג'תתקכ"ח) או בשנת ה421 (ג'תתקכ"ט), והאם השנה הייתה שנת שמיטה או מוצאי שמיטה. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם. | ||
===המקור בגמרא=== | ===המקור בגמרא=== | ||
====בערכין==== | ====בערכין==== | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
*הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי. | *הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי. | ||
====בעבודה זרה==== | ====בעבודה זרה==== | ||
ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה, ט', א'}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים, בדף שלאחר מכן מובא אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה. | ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה, ט', א'}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים, ישנם כאילו{{הערה|לדעת הרשב"ם, ראה לעיל ב"שיטת רש"י."}}בדף שלאחר מכן מובא אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה. | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, ט', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט. | '''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, ט', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט. | ||
שורה 39: | שורה 39: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. | '''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. הרשב"ם (עבודה זרה, ט', ב', תו"ס ד"ה "נטפי") הצטרף לשיטתו של רש"י בערכין, אם כי לשיטתו מוסיפים שנה נוספת. | ||
===שיטת תוספות והרא"ש=== | |||
==הלכה למעשה== | ==הלכה למעשה== | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
עריכות