הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חישוב שנת השמיטה"

טיוטה:חישוב שנת השמיטה (עריכה)

גרסה מ־21:22, 23 באוקטובר 2021

נוספו 972 בתים , 21:22, 23 באוקטובר 2021

הרחבה

משתמש 2

24

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בימינו נחלקו הפוסקים בעניין קביעת שנת השמיטה, מכיוון שבימינו לא מונים יבולים אזי מחלוקת התנאים לא רלוונטית. המחלוקת נעוצה בשני הנחות:א. באיזה שנה חרב הבית. ב. האם מונים את השנים מבריאת האדם או מיצירת העולם.
 ===המקור בגמרא===
+====בערכין====
 בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ב, עמ' ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|מסכת ערכין, דף י"ג, עמ' א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 *לא ספרו שמיטות בעת ששבט ראובן, גד וחצי משנה גלו.
 *הגמרא חוזרת בה בתירוץ זה, בכך שרבי יוסי סובר כרבי יהודה, והתירוץ לקושיה על רבי יוסי היא, שרבי יוסי לא התכוון שבית המקדש הראשון דומה לבית המקדש השני בכך ששניהם במוצאי שביעית, אלא בדברים אחרים אותם הזכיר רבי יוסי.
+====בעבודה זרה====
+ב'''מסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|עבודה זרה, ט', א'}} מובא שמספר השנים בין החורבן עד לאלף הרביעי הוא 172 שנים, בדף שלאחר מכן מובא אמרתו של רב הונא בריה דרב יהושע לחישוב שנות השמיטה, שמסקנתה היא שיש להוסיף שנה אחת על המניין לחורבן בשביל לחשב את השמיטה.
 ===שיטת הרמב"ם===
-'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, א', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.
+'''הרמב"ם''' מחשיב את החמישה הימים שמבריאת העולם (כ"ה אלול) ליצירתו של האדם הראשון (בא' תשרי) כשנה, ואם כן מונים את מניין השנים החל מהשנה בו נוצר העולם{{הערה|על פי המובא בהלכות קידוש החודש, פ"ו, הלכה ח'.}}. ולשיטתו אם כן השנה ג'תתכ"ח המוזכרת ב'''גמרא במסכת עבודה זרה''' {{ויקיטקסט|עבודה זרה ט א|מסכת עבודה זרה, ט', עמ' א'}} כשנה שנחרב בה בית המקדש השני, היא למולד האדם, והשנה מבריאת העולם היא שנת ג'תתכ"ט.
 '''הרמב"ם''' הסביר את המובא בגמרא ב'''ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יא ב|מסכת ערכין, דף י"א, עמ' ב}} שבית המקדש השני חרב במוצאי שביעית, אין הכוונה לאותה שנה, אלא לשנה שלאחריה שהיא מוצאי שביעית.
@@ שורה 32: / שורה 34: @@
 המפרשים נמקו מספר נימוקים לסיבה שהרמב"ם כינה את השנה שלאחר החורבן כ"שנה שחרב בה הבית", ה'''הכסף משנה''' נימק זאת בכך ששנת החורבן כולל את כל הנעשה בי"ב חודשים שלאחר החורבן, ה'''מהר"י קורקוס''' ו'''הגר"א'''
-([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנהש לאחריה כבר התחילה.
+([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90 ביאור הגר"א, חושן משפט, סימן ס"ז, סעיף ק"ח]) כתבו שהסיבה לכך היא מפני שהחורבן היה בסוף שנה (בחודש אב) ולכן הדבר נחשב כאילו השנה לאחריה כבר התחילה.
 נימוק נוסף הוא של ה'''אורים ותומים''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D אורים ותומים, חושן המשפט, סימן ק"ג, ד"ה "ויש להבין"]) שכתב ששנות מניין בית המקדש השני, נמנות מניסן לניסן, ואם כן נמצא שחלקה השני של השנה שבה נחרב הבית הייתה "מוצאי שביעית".
 ===שיטת רש"י===
-'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית
+'''רש"י''' בפירושו במסכת ערכין (י"ב, ב') סובר, כפי העולה מפשטות הסוגיא, שהחורבן היה בשנת ה421 לבניינו, עם זאת בפירושו למסכת עבודה זרה (ט', ב') חוזר בו רש"י וסובר שהחורבן היה בשנת ה420, ובשנת מוצאי שביעית. על פי הנכתב בעבודה זרה שהבדל בין החורבן לאלף הרביעי הוא 172 שנה, שיטתו של רש"י תואמת רק לדעה שסופרים את מניין השנים החל מבריאת האדם.
+לשיטתו של רש"י בערכין הצטרף הרשב"ם (עבודה זרה, ט', ב', תו"ס ד"ה "נטפי") ורבנו תם (ספר הישר, סימן תר"צ), ולשטיתו בעבודה זרה הצטרף הרא"ש.
 ===שיטת הגאונים===
 לדעת '''רבי חננאל''' ב {{ויקיטקסט|ערכין ט ב|מסכת ערכין, דף ט, עמ' ב}}, מנו במשך 850 שנה החל מהכניסה לארץ שמיטים ויובלות, לפי שיטה זו יוצא שבית המקדש הראשון חרב בשנת ג'שנ"ב, בשונה מהחשבון שמובא במסכת ערכין שהוא חרב בשנת ג'של"ב, ובנוסף גם לפי שיטתו של רבי חננאל בית המקדש הראשון חרב ביובל בשונה מהמובא בספר יחזקאל שהוא חרב 14 שנה לפני היובל.