הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב"

תיקון
(תיקון)
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|סוכה ד ח|פסחים סח ב|פסחים סח ב|הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א|}}
{{מקורות|סוכה ד ח|פסחים סח ב|פסחים סח ב|הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א|}}


'''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו '''מהתורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9617&st=&pgnum=220 (שמות טז יד)] "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים:
'''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. הציווי מוכר לנו '''מהתורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9617&st=&pgnum=220 (שמות טז יד)] "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" ו"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" שם מודגש שיש חובה לשמוח. בהמשך הגמרא מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים:




==פירוט החגים:==
==פירוט החגים:==
===עצרת===  
===עצרת===  
:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:
:בחג השבועות אנחנו מציינים את מעמד קבלת התורה, מה שקצת דומה '''למשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01081.html#HtmpReportNum0033_L2 (תענית ה ח)]:"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש". שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.
"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּש".
שלמה המלך עליו השלום מדבר בשיר השירים גם הוא על שמחה ובאותו משפט מזכיר ע"פ חכמים את מתן התורה.


===ל"ג בעומר===
===ל"ג בעומר===
:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:  
:ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת". פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר יום ל"ג בעומר, הדעות לסיבת החגיגה ביום זה חלוקות:  
=====תחילת ירידת המן =====
=====תחילת ירידת המן =====
האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]
::האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)]


=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====
=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא=====
::[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי]  חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה בדיוק ל"ג בעומר. וקשה עלו כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%92_%D7%90 (או"ח תצג א)] שהמגפה נעצרה ביום זה.
::[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי]  חישוב לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה ל"ג בעומר. וקשה עליו כי אין 15 יום בין שבועות לל"ג בעומר. אך מסורת לנו מהשולחן ערוך [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A6%D7%92_%D7%90 (או"ח תצג א)] שהמגפה נעצרה ביום זה.


=====הילולת רבי שמעון בר יוחאי=====
=====הילולת רבי שמעון בר יוחאי=====
שורה 29: שורה 26:


===יום הכיפורים===  
===יום הכיפורים===  
:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי.
:ביום הכיפורים יש מחילה של הקב"ה על החטאים שלנו, מחווה שגוררת אחריה גם שמחה. לפי דברי חייא בר רב יש עניין גדול להרבות באכילה ובשתייה ביום ט' בתשרי. אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אם כן יש עניין להוסיף זמן שבו אנו שומרים את החג (וכנראה גם שמחים).
אותה ברייתא נמצאת גם '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=9&format=pdf (ראש השנה ט א)] שם מדברים על להוסיף זמן לקודש על חשבון ימי החול. אפשר להבין שיש שמחה להיות עוד זמן במצווה, ומנגד מצווה להיות עוד זמן בשמחה.


===שמחת תורה===
===שמחת תורה===
שורה 38: שורה 34:
:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.
:'''הרב עובדיה יוסף''' [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01871.html#HtmpReportNum0231_L2 (חג הפסח חול המועד)] פוסק בעקבות '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=46288&rid=2127 (שביתת יום טוב ו יח)] שלא רק בימים הטובים יש חיוב לשמוח אלא גם בחול המועד. '''המהר"ל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14204&st=&pgnum=171&hilite= (גבורות ה' מ"ו - 171)] שקוראים לפסח ולשאר הרגלים זמני שמחה, וכותב שראוי שיהיה בהם שמחה.
===שמחת בית השואבה===
===שמחת בית השואבה===
השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח.  
:השמחה שהוכתרה על ידי '''המשנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%94_%D7%90 (סוכה ה א)] לשמחה הכי גדולה שיש בעולם היא שמחת בית השואבה. שם אנחנו שמחים על ההזדמנות לקיים את מצוות ה' לנסך מים על המזבח. השמחה הורכבה מפעלולים  [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה]. האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?
השמחה הורכבה מפעלולים  [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0048_L2 וממוזיקה].
האם ככה אנחנו צריכים לשמוח?


==סיכום==
==סיכום==
===הסיבות לשמוח===
===הסיבות לשמוח===
אם כן, נשווה כעת בין הסיבות לשמחה:
אם כן, נשווה כעת בין הסיבות לשמחה:
בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. ופורים – הוא תמיד היה מיוחד (סתם, בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית כלל לאומית).
בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית וכלל לאומית.
 
===הדרכים לשמוח===
===הדרכים לשמוח===
בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=109&format=pdf (פסחים קט א)] אפשר לשמוח על ידי יין, בגדים ובשר, בשבועות ראינו שמדברים על פעלולים ומוזיקה אז איך תאמר שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה?  
בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=109&format=pdf (פסחים קט א)] אפשר לשמוח על ידי יין, בגדים ובשר, בשבועות ראינו שמדברים על פעלולים ומוזיקה אז איך תאמר שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה?  
שורה 69: שורה 64:
[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=17&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=17&perekindex=5&numamud=1&manuscriptindex=1&k= סרוקה]
[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/showmi1.asp?mishnanum=1&pereknum=005&masecet=17&mnusriptnum=1723&p=1&masecetindex=17&perekindex=5&numamud=1&manuscriptindex=1&k= סרוקה]


[[קטגוריה:שמחה]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:יום טוב]]
[[קטגוריה:יום טוב]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:שבועות]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:מסכת פסחים]]
[[קטגוריה:ספר זמנים]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
112

עריכות