הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:המלאכות האסורות בשביעית"

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} מועד קטן ג א רמב"ם שמיטה ויובל א א ==הפסוקים== בויקרא יש שביתה שמתבטאת בארבע...")
 
שורה 38: שורה 38:
המיוחס לרש"י (על פי הבנה מסתברת) מתאר שמלאכה שהיא בשדה ושבכרם היא גם בשדה וגם בכרם, בשיטה זו הולכים '''תוספות''' ובתשובה לשאלה איך אפשר לומר על מלאכות שאינן גם בשדה וגם בכרם הם מציעים לתרץ שהמציאות השתנתה ושהמלאכות הללו היו נעשות בעבר גם בשדה וגם בכרם.  
המיוחס לרש"י (על פי הבנה מסתברת) מתאר שמלאכה שהיא בשדה ושבכרם היא גם בשדה וגם בכרם, בשיטה זו הולכים '''תוספות''' ובתשובה לשאלה איך אפשר לומר על מלאכות שאינן גם בשדה וגם בכרם הם מציעים לתרץ שהמציאות השתנתה ושהמלאכות הללו היו נעשות בעבר גם בשדה וגם בכרם.  


הבנה אחרת היא הבנה שיש הגדרה אחרת למלאכות האסורות מאשר מלאכה שיש גם בשדה וגם בכרם, על פי רש"י כתב יד – נראה שהקשר הלוגי הוא או בשדה או בכרם, הריטב"א מדבר על עבודה שצריכה לשדות להשביח, הר"י מלוניל, הר"ן, הנימוקי יוסף – עבודה שבשדה ושבכרם היא עבודה חשובה שעושים אותה פעם בשנה (אולי כמו חריש וזריעה וקצירה) , עבודה שבשדה ושבכרם – דברים מהותיים, לא דברים שוטפים, תחזוקה שוטפת היא לא עבודה.
הבנה אחרת היא הבנה שיש הגדרה אחרת למלאכות האסורות מאשר מלאכה שיש גם בשדה וגם בכרם, על פי רש"י כתב יד – נראה שהקשר הלוגי הוא או בשדה או בכרם, הריטב"א מדבר על עבודה שצריכה לשדות להשביח, הר"י מלוניל, הר"ן, הנימוקי יוסף – עבודה שבשדה ושבכרם היא עבודה חשובה שעושים אותה פעם בשנה (אולי כמו חריש וזריעה וקצירה) , עבודה שבשדה ושבכרם – דברים מהותיים, לא דברים שוטפים, תחזוקה שוטפת היא לא עבודה. הבנת רבנו יחיאל מפריז – עבודה שהיא בקרקע השדה או בקרקע הכרם (ולא בגוף האילן למשל).
רבנו יחיאל מפריז – עבודה שהיא בקרקע השדה או בקרקע הכרם (ולא בגוף האילן למשל)




חזון איש - סימן יז ס"ק יח – לא עובד את האדמה אלא עובד על האדמה, או בשדה או בכרם.  
חזון איש - סימן יז ס"ק יח – לא עובד את האדמה אלא עובד על האדמה, או בשדה או בכרם.  


על פי המיוחס לרש"י היסוד הוא השוואה לאופי החיוב בשבת, בשני המקרים נשווה למשכן ונראה אילו מלאכות היו שם ובהתאם לכך נחלק למלאכות שמתחייבים עליהן או לא .
יש הבדל בין מערכת האבות של שבת לשביעית גם לדעת רבא – לא מתחייבים על תולדה שלא כתובה בפסוק, אם יש שתי מלאכות של אב ותולדה – בשביעית יתחייבו על תולדה במקום אב.
מלאכות שהן בארץ ובאילן
בבבלי – עבודה שבשדה ושבכרם –
אולי עבודה שהיא בארץ ובאילן – עבודה שמעוררת אותם לעבודה, לעיבוד, ליצור, להצמיח (כמו שהמיוחס לרש"י אומר על אוקמי אילנא במלאכות המותרות. הכנתי את הצמח לכך שהגשם שיבוא בהמשך ישקה אותו).
מיוחס לרש"י עבודה שנעשית גם בארץ וגם באילן (לכאורה עבודה שעושים גם בשדה ובכרם, כמו תוס' אבל לא פשוט להבין את זה מרש"י) .
רש"י כתב יד – נראה שהקשר הלוגי הוא או בשדה או בכרם,
ר"ח – אולי מתכוון שעבודה שהיא לא באילן אלא בשדה עצמו, באדמה, אולי מתכוון לזה שאלו מלאכות שעושים גם באילן – בכרם וגם בשדה.
תוס' – פעולה שעושים גם בעבודה בשדה וגם בעבודה בכרם.
חידושי הריטב"א מסכת מועד קטן דף ג עמוד א - עבודה רגילה וצריכה לשדות ולהשביח (ממשיך עם ההסבר של רב חמא בר עוקבא בגמרא שהקשקוש שנאסר הוא קשקוש להשביח) (החזון איש אומר – מלאכה שהיא או בשדה או בכרם).
ר"י מלוניל, הר"ן, הנימוקי יוסף – עבודה חשובה שעושים אותה פעם בשנה (אולי כמו חריש וזריעה וקצירה) , עבודה שבשדה ושבכרם – דברים מהותיים, לא דברים שוטפים, תחזוקה שוטפת היא לא עבודה. 
רבנו יחיאל מפריז – עבודה שהיא בקרקע השדה או בקרקע הכרם (ולא בגוף האילן למשל)
חזון איש - סימן יז ס"ק יח – לא עובד את האדמה אלא עובד על האדמה, או בשדה או בכרם.
הפרשנים על הדף – המיוחס לרש"י, ר"ח, תוס' – לכאורה אומרים שמדובר במלאכות שהן גם וגם.
הפרשנים שלא על הדף לא אומרים שיש את זה גם בשדה וגם בכרם.
חזון איש – עבודה ממשית מול הכנה לעבודה, ריטב"א – עבודת ליבה ועבודות לוואי, רבינו יהונתן מלוניל, הר"ן והנימוקי יוסף – מלאכות חשובות שעושים פעם בשנה, תלמיד רבנו יחיאל מפריז (אולי קצת כמו הריטב"א) שינוי מציאות, השבחה, חילול שינוי. רש"י כתב יד – נאסרות מלאכות שמשביחות ומגדילות. העמק שאלה (שאילתא קיב ב) פעולה שקיימת דווקא במרחבים האלו ולא במרחבים אחרים , רמב"ם שמיטה ויובל א א– עבודת הארץ או האילנות.
פעולה בקרקע בדוקא ולא פעולה שעושים בקרקע במטרה להשפיע על דברים עקיפים (אולי הר"ח אומר את זה גם).
מלאכות שבת – הוצאה מרשות לרשות זו מלאכה גרועה כי אין בכך שינוי. רבנו יחיאל מפריז מסביר שהעניין זה יצירת שינוי כדי להדגיש


בפשט הספרא על ויקרא אפשר להציע שהמלאכות שהותרו- לקשקש, לעשות נקעים, לעשות עוגיות בין אילן לאילן חברו – אולי כל המלאכות האלו קשורות לזית ובזית אין את המחזור השנתי. הזית לא מבוסס עליי אלא על גשם – אני רק עוזר לו, השבתת השדה והכרם לא תלויה בכך.  
בפשט הספרא על ויקרא אפשר להציע שהמלאכות שהותרו- לקשקש, לעשות נקעים, לעשות עוגיות בין אילן לאילן חברו – אולי כל המלאכות האלו קשורות לזית ובזית אין את המחזור השנתי. הזית לא מבוסס עליי אלא על גשם – אני רק עוזר לו, השבתת השדה והכרם לא תלויה בכך.  
135

עריכות