135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===אוקמי משום הגדרת המלאכה=== | ===אוקמי משום הגדרת המלאכה=== | ||
בסיעה זו אפשר למנות את '''רש"י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי, וכך גם '''רש"י''' מכתב יד (מועד קטן, ג' א') שמסביר . וכך ה'''ריטב"א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך כלל שם "עבודה" ואילו הקשקוש הנאסר הוא קשקוש שפועל בצמח ומשביח אותו וממילא הוא מלאכה האסורה בשביעית. בהסתכלות על האחרונים אפשר להוסיף לסיעה זו גם את ה'''קרן אורה''' (מועד קטן, ג' א') | בסיעה זו אפשר למנות את '''רש"י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי, וכך גם '''רש"י''' מכתב יד (מועד קטן, ג' א') שמסביר . וכך ה'''ריטב"א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך כלל שם "עבודה" ואילו הקשקוש הנאסר הוא קשקוש שפועל בצמח ומשביח אותו וממילא הוא מלאכה האסורה בשביעית. כך גם דברי ה'''רשב"א''' (עבודה זרה, נ ב) ו'''תוספות הרא"ש''' (שם) - מלאכות שאין בהן פיטום האילן מותרות משום שהן לא מלאכות. המאירי (מועד קטן, ג' א' 'אבל עודרין') משלב בין שתי ההגדרות, וההיתר שלו הוא למלאכות שאינן חשובות והן יומיומיות ורק במקום פסידא. | ||
בהסתכלות על האחרונים אפשר להוסיף לסיעה זו גם את ה'''קרן אורה''' (מועד קטן, ג' א') שלשיטתו פעולות אוקמי הן כלל לא עבודות. | |||
הגרי"ש אלישיב מסביר את סברת סיעת הריטב"א שהיתר המלאכה הוא משום שאין מלאכה בקיום האילן - אם ההיתר הוא רק משום פסידא איך אפשר להתיר בנימוק של פסידא מלאכה שחכמים לומדים מסמיכה על פסוקים? | |||
== כותרת שניה == | == כותרת שניה == | ||