הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

===איזה לימוד נאסר לפני הטבילה===

===שיטת ר' יהודה בן בבא===

יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR/>

'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא).<BR/>

'''ג.''' שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף.<BR/>

==אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה==

במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה - המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)].

בסוגיה (שם) מסופר כי נחום איש גמזו ותלמידו ר' עקיבא נמנעו מלפרסם הלכה זו של טהרה בתשעה קבין, "כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים"; מאידך ישנה שם דעה שהתנא בן-עזאי דווקא פירסם קולא זו, כדי למנוע ביטול תורה וביטול פריה ורביה.

==פסיקת ההלכה בתלמוד==

===שיטת הסוברים כי התקנה בתוקפה לגבי תפילה===

[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 '''תלמידי רבינו יונה'''] על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 (סוף הלכות מילה)]. <BR/>

שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין.  

ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר.

===שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי===

ראשונים רבים, ביניהם ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב א ד"ה אמר)], '''ר' אברהם אלשבילי''' ( שם ד"ה שהיה), ובנו ה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (שם ד"ה שהיה)], לא הזכירו שישנו חילוק בין תפילה לדברי תורה, ודנו בשאלה הפרשנית הנ"ל - האם בטלה רק הטבילה או גם הנתינה - גם לגבי לימוד תורה, ונקטו כאפשרות המקילה, שגם בתשעה קבין אין צורך, בין לתורה ובין לתפילה. הם מוכיחים כשיטתם מהמעשה המובא בסוגיה על אותו תלמיד שהיה קורא בדברי תורה בהיסוס מפני שהיה בעל קרי, ואמר לו ר' יהודה בן בבא שיכול לקרוא ללא חשש כי אין דברי תורה מקבלין טומאה, ולא הצריכו אפילו נתינת תשעה קבין. הוכחה נוספת הביאו מהתלמוד הירושלמי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)]. כך פסק להלכה גם '''מהר"ם מרוטנברג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (שו"ת דפוס פראג, רכא)] במסקנת דבריו, וכן '''ההשלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46941&st=&pgnum=36 (ד"ה אר"נ)] וה'''רשב"ץ''' (ד"ה אר"נ), ע"פ גירסתם בגמרא "נהוג עלמא ... כר' יהודה בן בתירא בטבילה" (ולא כגירסתנו "בדברי תורה", שמותירה מקום להחמיר בתפילה). על המתירים באופן גורף נמנים גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%94 (הל' תפילה ד ה] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 והל' ק"ש ד ח], וראה קטע הבא), [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%91 '''ר' יהודה בן ברכיה''' (יג: מדפי הרי"ף, ד"ה לטבילותא)] בשם דודו '''ר' זרחיה הלוי''', ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=55 (א קיז)] בשם '''ר' יצחק בר שמואל''', '''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא), '''נימוקי יוסף''' (ד"ה פירוש), ה'''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42536&st=&pgnum=5 (ברכות עג]), '''ריבב"ן''' (ד"ה אין), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (ד"ה כתב)], ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (כב. ד"ה טבילה)], בעל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%A7%D7%A4 '''ספר החינוך''' (קפ)], וה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (אורח חיים פח)].   

==תוקף המנהג ביחס לתקנה==

ה'''רמב"ם''' (שם ושם) כתב ששתי התקנות בטלו, בין לתורה ובין לתפילה (בהתאם לשיטתו דלעיל), ואף מעיד "וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע והן בעלי קריין לפי שאין דברי תורה מקבלין טומאה" (שם בהל' תפילה). אך מאידך סייג זאת וכתב (הל' ק"ש שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%93 ובפיהמ"ש ברכות ג ד]) שהמנהג הוא שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים אם הוא בריא או חולה שבעל, אך חולה שראה קרי לאונסו פטור, "ואין בזה מנהג".

מכך שהרמב"ם רואה חשיבות בהדגשת פרטי המנהג, נראה שלדעתו יש במנהג אלמנט מחייב, שכן התקנה המקורית בטלה מכוח המנהג, כמובא לעיל שלא פשטה ברוב ישראל, ולפיכך תוקף התקנה ממשיך להתקיים במה שהמנהג הותיר ממנה, דהיינו הרחיצה. הוצאת החולה שנטמא לאונסו מהמנהג, מקביל לפסק רבא בתלמוד ש"חולה לאונסו פטור מכלום" - דבר המחזק את ההנחה שמנהג זה נובע מהתקנה המקורית.

כך נראה גם מדברי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (ד"ה וכתב)], שלאחר שפסק שהתקנה בטלה, כתב שדברי '''רב האי גאון''' שיש להחמיר לתפילה כיוון שכך המנהג, נאמרו "לדורו או במקומו, אבל במקומות אלו לא נהגו בה כלל". עולה מדבריו, כי כיוון שבמקומו ובזמנו של רב האי נהגו להחמיר, ממילא המנהג יצר את החיוב.

בדברי הראשונים הנ"ל ישנה הרחבה ליסוד הירושלמי, שלא בלבד שמנהג לא מחייב היכן שלא התקבל מלכתחילה, אלא אף היכן שהתקבל והשתנה, שינוי המנהג משפיע על ההלכה.

גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14558&st=&pgnum=54 (לנדא, הל' תפילה ד ו)] כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה.

==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים==

גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.

מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  

כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].

מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל' תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.

===חציצה בטבילת עזרא===

כך גם מסקנת שו"ת '''מאמר מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=242&st=&pgnum=15 (א ו-ב)], והובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם)]. כך כתב גם ב'''קובץ על יד''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=50512&rid=514 (הל' ק"ש ד ח)] בשם '''מהר"ם המבורג''', בשו"ת '''גינת ורדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1640&st=&pgnum=310 (הלוי, יו"ד ו יא)], בהגהות '''חכמת שלמה''' (או"ח פח א), ב'''לקט הקמח החדש''' (פח ו), ב'''מטה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&st=&pgnum=168 (אלף המגן, תרו יז)], ב'''אפיקי מגינים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8702&st=&pgnum=192 (חידושים, פח א)], ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1599&st=&pgnum=416 (ו פח)], שהוסיף שאם אפשר להסיר החציצה בנקל, מוטב להסירה. בספר '''כוכבי יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (ח"ג נה)] דייק מדברי ה[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%96#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 '''ב"י'''] וה[https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A6%D7%96#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%93%D7%A9_(%D7%91%22%D7%97) '''ב"ח''' (יו"ד קצח, ד"ה ומ"ש ושבאותו)] שדעתם להקל, וכך מסיק להלכה.

אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.

בספר '''מי הדעת''' (צז - ק) כתב שתפילה בטהרה ודאי עדיפה על תפילה כותיקין.

===טבילת עזרא בשבת===

כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. על כך כתב ה'''ראב"ד''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1150&st=&pgnum=32 תמים דעים סו]; שו"ת הראב"ד כג) שנראה שחז"ל תיקנו שצריך שהמים יבואו על האדם מכח גברא, שכן רק באופן זה אפשר שכל תשעת הקבין יישפכו עליו ממש ולא סביבו, ומשום חשש זה גזרו שאפילו אם שופך יותר מהנצרך צריך דווקא כח גברא. על פי דבריו דנו הפוסקים האם ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת, שבה מעשה האדם של פתיחת הברז אינו מביא את המים אלא רק מסיר את המונע ליציאתם, ולכאורה רק תחילת הקילוח נחשב כח גברא, וכמבואר בשו"ע {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_קנט_ט|או"ח קנט ט}} לגבי נטילת ידיים באופן זה.

אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54048&st=&pgnum=293 הלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא)] שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref> גם בשו"ת משנה הלכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1875&st=&pgnum=12 (ח"ג א - ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1877&st=&pgnum=31 ח"ה יט - כב)] כתב ע"פ דברי הראב"ד הנ"ל שלא ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת.

==הערות שוליים==