101
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|ברכות ג, ג - ו|ברכות כב א - ב|ברכות ג ד|הל' ק"ש ד ח; הל' תפילה ד, ד - ו|אורח חיים פח}} | {{מקורות|ברכות ג, ג - ו|ברכות כב א - ב|ברכות ג ד|הל' ק"ש ד ח; הל' תפילה ד, ד - ו|אורח חיים פח}} | ||
"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל | "טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]). | ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]). | ||
ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/ | ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה. | ||