הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).

ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה).

ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref>

==אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה==

בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה.

מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (קלב)] ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16126&st=&pgnum=11 (פסחים ז. ד"ה הבודק)] בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (מובא באגור שם)] שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)].

===שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי===

ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם).  

גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.

כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].

===חציצה בטבילת עזרא===

ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה.

אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.

===טבילת עזרא בשבת===

אך ב'''ביאור הגר"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%A8%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה אדם)] ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר '''מעשה רב''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA#%D7%A7%D7%9B%D7%94 (קכה)] כתב שלדעת הגר"א מוטב שלא לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה, אך משמע שלא אסר זאת מעיקר הדין. הביאור הלכה הוסיף שייתכן כי חומרת הגר"א אמורה רק כשיכל לטבול לפני השבת, אך אם נטמא בשבת עצמה - מותר, וכתב שכך משמע בביאור הגר"א ביורה דעה (קצז ה). אך ב'''מעשה רב החדש''' (יח) הביא עדות על הגר"א שהיה מוחה בתלמידיו שטבלו בשבת, ומסתמא בכללם גם מי שנטמא בשבת, ולפי זה לכאורה לדעתו יש להימנע מטבילה גם באופן הנ"ל.

כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. על כך כתב ה'''ראב"ד''' (תמים דעים סו; שו"ת הראב"ד כג) שנראה שחז"ל תיקנו שצריך שהמים יבואו על האדם מכח גברא, שכן רק באופן זה אפשר שכל תשעת הקבין יישפכו עליו ממש ולא סביבו, ומשום חשש זה גזרו שאפילו אם שופך יותר מהנצרך צריך דווקא כח גברא. על פי דבריו דנו הפוסקים האם ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת, שבה מעשה האדם של פתיחת הברז אינו מביא את המים אלא רק מסיר את המונע ליציאתם, ולכאורה רק תחילת הקילוח נחשב כח גברא, וכמבואר בשו"ע {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_קנט_ט|או"ח קנט ט}} לגבי נטילת ידיים באופן זה.

ב'''הגהות ר' מאיר אריק''' על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24829&st=&pgnum=239 '''ספר חסידים''' (תתכח)] הסיק מדבריו שם שלדעתו אין צורך שתשעת הקבין יבואו מכח גברא, וכתב שכך משמע מלשון המשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%93 (מקוואות ג ד)] "שנפלו עליו תשעה קבין". כך כתבו גם בשו"ת '''תורת יקותיאל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1777&st=&pgnum=17 (ג)], שו"ת '''קניין תורה''' (א לג), ספר '''בית ברוך''' (על החיי אדם, תיג), שו"ת '''נחלת שמעון''' (א), שו"ת '''ישכיל עבדי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=963&st=&pgnum=24 (ה יג ג)], שו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1411&st=&pgnum=32 (א כד)], שו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=340 (ד כא)], '''ילקוט''' '''יוסף''' (פח א) בשם אביו, ועל פי זה פסקו שניתן לבצע טהרת תשעה קבין במקלחת. חלקם הוסיפו כי ייתכן שבזמננו שמעיקר הדין אין חובה בזה, גם לשיטת הראב"ד אפשר להקל. אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת בהלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא) שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref>

בשו"ת '''חלקת יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=910&st=&pgnum=208 (יו"ד קיט)] מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל.

אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%93 (מקוואות ג ד)] שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו  ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו.

בשו"ת משנה הלכות [דברי יציב