הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.

==טבילת עזרא הכרוכה בקולות==

בספר '''מי הדעת''' (צז - ק) כתב שתפילה בטהרה ודאי עדיפה על תפילה כותיקין.

בזמן שנהגה תקנת עזרא היה מותר לטבול גם בשבת מאחר והטבילה היתה חובה {{ויקטקסט|ביצה יח_א|ראה ביצה יח א}}, ולגבי זמננו דנו הפוסקים: ה'''מגן אברהם''' (שכו ח) כתב שמותר גם בימינו לבעל קרי לטבול בשבת, ואין בזה משום איסור נראה כמתקן, משום שמעיקר הדין אין בכך צורך וממילא אין זה מהווה תיקון, ואף לשיטת המחמירים לתפילה גם בימינו - כיון שזה נצרך רק מדרבנן אין זה נחשב תיקון. כך פירש דבריו ה'''ביאור הלכה''' (שם ד"ה אדם), והזכיר אחרונים נוספים שפסקו כך: '''עולת שבת''' (שם טו), '''אליה רבה''' (שם ה), ו'''שולחן עצי שיטים''' (ג האופה ט), וכך הכריע למעשה.  

אך ב'''ביאור הגר"א''' (שם ד"ה אדם) ניתן להבין שדעתו לאסור טבילה זו בשבת (והביאור הלכה שם הסתפק בכוונתו), מטעם שנראה כמתקן או משום חשש סחיטת השער. ואכן בספר '''מעשה רב''' (קכה) כתב שלדעת הגר"א אין לטבול לקריו בשבת, מטעם חשש סחיטה. הביאור הלכה הוסיף שייתכן כי חומרת הגר"א אמורה רק כשיכל לטבול לפני השבת, אך אם נטמא בשבת עצמה - מותר, וכתב שכך משמע בביאור הגר"א ביורה דעה (קצז ה). אך ב'''מעשה רב החדש''' (יח) הביא עדות על הגר"א שהיה מוחה בתלמידיו שטבלו בשבת, ומסתמא בכללם גם מי שנטמא בשבת, ולפי זה לכאורה לדעתו יש להימנע מטבילה גם באופן הנ"ל.

כדעת המג"א פסקו גם ה'''מור וקציעה''' (שכו), ה'''באר היטב''' (שם ה); '''שולחן הטהור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9004&st=&pgnum=176 (קומרנא, רס ז)], '''תוספת שבת''' (רס א), ובן איש חי (ב לך-לך טז), על פי ה'''אר"י ז"ל'''  [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%99%D7%93#%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA (שער הכוונות עג א)];<ref>אף בלא שראה קרי, לשם תוספת קדושה, וכל שכן אם ראה. אך הביאור הלכה שם הסתייג מכך והתיר רק בראה.</ref> '''ערוך השולחן''' (שם י) המעיד שכך המנהג, '''כף החיים''' (שם לב), לקט הקמח החדש (שם יא), '''נימוקי אורח חיים''' (שם א), '''קצות השולחן''' (קלג ד), '''ילקוט יוסף''' (שכו ח), שו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&st=&pgnum=46 (ט לד)], שו"ת '''אז נדברו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=883&st=&pgnum=34 (י יד)], שו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1416&st=&pgnum=30 (ו כח)], שו"ת '''תשובות והנהגות''' (ב ר) שמעיד ששמע מעד ראייה שהחפץ חיים עצמו היה טובל, ו'''מי הדעת''' (צו) שמביא עדות דומה על ר' חיים מוואלוז'ין.

כאמור לעיל, במקרים מסויימים ניתן להיטהר מטומאת קרי לעניין תורה ותפילה ע"י שפיכת תשעה קבין. על כך כתב ה'''ראב"ד''' (תמים דעים סו; שו"ת הראב"ד כג) שנראה שחז"ל תיקנו שצריך שהמים יבואו על האדם מכח גברא, שכן רק באופן זה אפשר שכל תשעת הקבין יישפכו עליו ממש ולא סביבו, ומשום חשש זה גזרו שאפילו אם שופך יותר מהנצרך צריך דווקא כח גברא. על פי דבריו דנו הפוסקים האם ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת, שבה מעשה האדם של פתיחת הברז אינו מביא את המים אלא רק מסיר את המונע ליציאתם, ולכאורה רק תחילת הקילוח נחשב כח גברא, וכמבואר בשו"ע {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_קנט_ט|או"ח קנט ט}} לגבי נטילת ידיים באופן זה.

בשו"ת '''חלקת יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=910&st=&pgnum=208 (יו"ד קיט)] מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל.

אך ה'''חזו"א''' (מובא ב'''תורת המועדים''' על '''שונה הלכות''', תרו יט) פסל מקלחת לתשעה קבין מטעם אחר, והוא שנאמר במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%93 (מקוואות ג ד)] שאפשר שהמים יבואו גם משניים או שלושה כלים (בלי הפסקה ביניהם) אך לא יותר, ובמקלחת כל נקב נחשב ככלי בפני עצמו והרי יש בה נקבים רבים. אך ה'''לקט הקמח החדש''' (שם) וה'''נחלת שמעון''' (שם) כתבו  ששפופרת המקלחת נחשבת כלי אחד אע"פ שהמים יוצאים מנקבים רבים, וכך משמע מסתימת דברי שאר הפוסקים המתירים שלא הזכירו בעיה זו.

בשו"ת משנה הלכות [דברי יציב