הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

נוספו 336 בתים ,  14:50, 16 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. מקור הדין במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%92 (ברכות ג, ג - ו)]. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין.
"טבילת עזרא" היא אחת מבין עשר התקנות שתיקן עזרא הסופר {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_א|בבא קמא פב א}}, המחייבת בעל קרי (דהיינו מי שיצא זרע מגופו), לטבול לפני שהוא עוסק בתורה ובתפילה, ובלא זאת אסור עליו ללמוד ולהתפלל. מקור הדין במשנה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%92 (ברכות ג, ג - ו)]. בתלמוד נאמר כי התקנה התבטלה, ולפיכך אינה נוהגת כיום מעיקר הדין.


יסוד חיוב טבילת בעל קרי
==יסוד חיוב טבילת בעל קרי==


בעל קרי חייב בטבילה  מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט|ויקרא_טו_טז|ויקרא טו טז}}{{ויקיטקסט|דברים_כג_יא|דברים כג יא - יב}}, ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_ב|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש  [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51880&st=&pgnum=56 '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ז)] שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח ב ד"ה ונחת)] שכתב שבניהו בן יהוידע - שקדם לעזרא דורות רבים - טבל לקריו כדי לעסוק בתורה. מכך הוכיח שלטבילה זו שורש היסטורי קדום, אף קודם שנקבעה כחיוב.
בעל קרי חייב בטבילה  מן התורה, כמפורש בפסוקים {{ויקיטקסט|ויקרא_טו_טז|ויקרא טו טז}}{{ויקיטקסט|דברים_כג_יא|דברים כג יא - יב}}, ובלא טבילה אסור עליו להיכנס למקדש ולאכול תרומה וקדשים. עזרא הוסיף על דין התורה, ותיקן שגם יהיה אסור עליו לעסוק בתורה ובתפילה לפני הטבילה {{ויקיטקסט|בבא_קמא_פב_ב|בבא קמא פב ב}}. בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.tshuvos.com/showSefer.asp?sefer=Mishne_Halochos_12&name=%EE%F9%F0%E4%20%E4%EC%EB%E5%FA%20%E7%EC%F7%20%E9%E1&min=1&max=482&seperator=no&numCode=318 (יב שיח)] ציין לדברי המדרש  [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51880&st=&pgnum=56 '''תנא דבי אליהו''' (רבא, ז)] שאף קודם יציאת מצרים נהגו ישראל לטבול לקריים, ולדברי '''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%97_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (ברכות יח ב ד"ה ונחת)] שכתב שבניהו בן יהוידע - שקדם לעזרא דורות רבים - טבל לקריו כדי לעסוק בתורה. מכך הוכיח שלטבילה זו שורש היסטורי קדום, אף קודם שנקבעה כחיוב.


טעם תקנת עזרא
==טעם תקנת עזרא==


בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).
שורה 13: שורה 13:
ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref>
ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא (ט-י) ומלאכי (ב). (</ref>


 
==שיטות התנאים==
איזה לימוד נאסר לפני הטבילה
===איזה לימוד נאסר לפני הטבילה===


נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|כב א}}: לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל, ויש הנוקטים בדעתו שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים, אך יש תנאים המסייגים את האיסור: לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות, לדעת ר'יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן, לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות, ולדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'.  
נחלקו בכך תנאים בברייתא {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|כב א}}: לדעת ר' עקיבא אסור ללמוד כלל, ויש הנוקטים בדעתו שאסור אף להאזין לדברי תורה מפי אחרים, אך יש תנאים המסייגים את האיסור: לדעת ר' יהודה מותר ללמוד הלכות דרך-ארץ ואף לברך ברכות, לדעת ר'יוסי ור' מאיר מותר לשנות משניות כצורתן, לדעת ר' יונתן בן יוסף מותר גם ללמוד את טעמי המשניות, ולדעת ר' נתן בן אבישלום מותר ללמוד אפילו תלמוד, וכל האיסור הוא רק אמירת שם ה'.  


שיטת ר' יהודה בן בבא
===שיטת ר' יהודה בן בבא===


יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו: א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)]. ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף. כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי)], וראשונים נוספים.
יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו: א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)]. ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף. כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי)], וראשונים נוספים.
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|;חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא.
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|;חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא.


אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה
==אפשרות ההיטהרות בשפיכת תשעה קבין, לבריא ולחולה==


בברייתא המובאת בסוגיה (כב.) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה - המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)].
בברייתא המובאת בסוגיה (כב.) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל'חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום. במסקנת הסוגיה פוסק רבא שבריא בין מרגיל ובין לאונסו חייב בטבילה, וחולה - המרגיל חייב בתשעה קבין, והרואה לאונסו פטור מכלום. כך גירסת הגמרא שלפנינו וכן נראה מדברי ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%95 (הל' תפילה ד ו)], אך ישנה גירסה לפיה רבא פוסק שחולה המרגיל חייב רק בתשעה קבין, כדעת רב אסי, וכך גורסים '''בה"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19321&st=&pgnum=11 (הל' ברכות ג)], ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב: ד"ה אמר)], ו'''ראבי"ה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=56 (א סח)].
בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה.
בברייתא נאמר שהקולא של תשעה קבין מועילה רק כדי ללמוד לעצמו, אך כדי ללמד אחרים או להוציאם ידי חובתם - תמיד צריך טבילה, ונחלקו אמוראים האם כן הוא גם בחולה לאונסו, או שלדידו די בתשעה קבין אפילו בכגון זה.
בסוגיה (שם) מסופר כי נחום איש גמזו ותלמידו ר' עקיבא נמנעו מלפרסם הלכה זו של טהרה בתשעה קבין, "כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים"; מאידך ישנה שם דעה שהתנא בן-עזאי דווקא פירסם קולא זו, כדי למנוע ביטול תורה וביטול פריה ורביה.
בסוגיה (שם) מסופר כי נחום איש גמזו ותלמידו ר' עקיבא נמנעו מלפרסם הלכה זו של טהרה בתשעה קבין, "כדי שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים"; מאידך ישנה שם דעה שהתנא בן-עזאי דווקא פירסם קולא זו, כדי למנוע ביטול תורה וביטול פריה ורביה.
ה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] כתב [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ע"פ '''רש"י''' כב. ד"ה אפשר)] שלעניין זה גם חלוש מוגדר כ'חולה'.
ה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] כתב [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ע"פ '''רש"י''' כב. ד"ה אפשר)] שלעניין זה גם חלוש מוגדר כ'חולה'.




פסיקת ההלכה בתלמוד
==פסיקת ההלכה בתלמוד==


רב נחמן בר יצחק מעיד כי מנהג העולם הוא כדעת ר' יהודה בן בתירא הסובר, כאמור, שבעל קרי מותר בדברי תורה. בדומה לכך מעיד האמורא זעירי ש"בטלוה לטבילותא" - ביטלו את תקנת טבילת עזרא. אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתב שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין.
רב נחמן בר יצחק מעיד כי מנהג העולם הוא כדעת ר' יהודה בן בתירא הסובר, כאמור, שבעל קרי מותר בדברי תורה. בדומה לכך מעיד האמורא זעירי ש"בטלוה לטבילותא" - ביטלו את תקנת טבילת עזרא. אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתב שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין.


שיטת הרמב"ם - שתי תקנות
==שיטת הרמב"ם - שתי תקנות==


ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]). ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7563&st=&pgnum=62 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19404&st=&pgnum=93 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה.  
ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%93 (הל' תפילה, ד ד)] מציג את השתלשלות התקנה בדרך ייחודית: "עזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד בדברי תורה עד שיטבול, ובית דין שעמדו אחר כן התקינו אף לתפלה - שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול". זאת, בשונה מההבנה הרווחת בראשונים שתקנת עזרא היתה בין לתורה ובין לתפילה (ראה למשל [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98 '''פסקי הרא"ש''', בבא קמא ז יט]).  


ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7563&st=&pgnum=62 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19404&st=&pgnum=93 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה.




היחס לתקנה בדברי הראשונים
 
==היחס לתקנה בדברי הראשונים==


כל הראשונים פסקו להלכה כדעת רבי יהודה בן בתירא וזעירי, אך נחלקו אם ההיתר מצומצם רק לדברי תורה או שזהו היתר גורף, כפי שיבואר להלן.
כל הראשונים פסקו להלכה כדעת רבי יהודה בן בתירא וזעירי, אך נחלקו אם ההיתר מצומצם רק לדברי תורה או שזהו היתר גורף, כפי שיבואר להלן.


שיטת הסוברים כי התקנה בתקפה לגבי תפילה
===שיטת הסוברים כי התקנה בתוקפה לגבי תפילה===


ה'''רי"ף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1 (יג: מדפיו)] הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו". [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 '''תלמידי רבינו יונה'''] על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 (סוף הלכות מילה)]. מאידך, ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)], '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחווה ג ג), ו'''האשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=105 (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון)] פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין.
ה'''רי"ף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A1 (יג: מדפיו)] הביא שתי דעות ביחס לחובת הטבילה בימינו: דעה אחת הסבורה כי אין בה חובה כלל, לא לדברי תורה ולא לתפילה; ודעה שנייה הסבורה כי התקנה בוטלה דווקא לעניין דברי תורה, אך לתפילה צריך לטבול. הרי"ף מפרש מדעתו שאף לדעה השנייה המחמירה אין חובה דווקא לטבול ומספיק לרחוץ בתשעה קבין, ומביא את דברי '''רב האי גאון''' שכתב שכיוון שנקודה זו לא התפרשה בתלמוד, יש ללכת בו אחר המנהג, ו"מנהג כל ישראל שכל בעלי קריין אע"פ שאין להם מים [=מקווה] אין מתפללין עד שירחצו".  
 
[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 '''תלמידי רבינו יונה'''] על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 (סוף הלכות מילה)]. מאידך, ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)], '''רבינו ירוחם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19336&st=&pgnum=41 (תולדות אדם וחווה ג ג)], ו'''האשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=105 (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון)] פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין.
שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין.  
שתי אפשרויות אלו תלויות בהבנת דברי זעירי "ביטלוה לטבילותא" - האם ביטלו דווקא את הטבילה אבל לא את נתינת תשעת הקבין, או שכוונתו לתקנת הטבילה באופן כללי, כולל הצורך בתשעה קבין.  
'''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה.
'''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה.


'''רבינו חננאל''' (כב. ד"ה תניא; כב: ד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' בספר הישר (שצא) שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; מהר"ם מרוטנברג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (שו"ת דפוס פראג, רכא)]ספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)]; ו'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו (שם) מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=118 (או"ח נה)] מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין.
'''רבינו חננאל''' (כב. ד"ה תניא; כב: ד"ה היה עומד) סובר כדעה השנייה שהובאה ברי"ף, שלתפילה התקנה לא בטלה. כך גם כתבו בשמו '''רבינו תם''' ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1&action=edit&redlink=1 ספר הישר (שצא)] שהסכים עימו, '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (חולין קכב: דה לגבל)]; מהר"ם מרוטנברג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43090&st=&pgnum=70 (שו"ת דפוס פראג, רכא)], ספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)]; ו'''פסקי רי"ד''' (כב. ד"ה תניא) בשמו ובשם רבינו ברוך. מפשטות דברי ראשונים אלו נראה כי דעת רבינו חננאל שצריך לדווקא טבילה ולא נתינת תשעה קבין, אך בדברי רבינו חננאל עצמו (שם) מפורש כי ניתן להקל לתפילה בנתינת תשעה קבין ואין חובה דווקא בטבילה, וכדעת הרי"ף. בשו"ת '''דברי יציב'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=118 (או"ח נה)] מציע ליישב זאת, שלכתחילה צריך טבילה, ורק מי שאין באפשרותו לטבול יכול להיטהר בתשעה קבין.


ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר.
ראשונים נוספים נקטו גם הם להחמיר לגבי תפילה: ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שכא)] כתב שצריך טבילה; '''ארחות חיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=37 (הל' תפילה, לב)] בשם הר"ש כתב שצריך תשעה קבין. גם בשו"ת '''מן השמיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] הביא ר' יעקב ממרוויש את שהשיבו לו מן השמיים, שלתפילה צריך טבילה, ודברים מופלגים בחשיבות הדבר.
שורה 57: שורה 65:
מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (קלב)] ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16126&st=&pgnum=11 (פסחים ז. ד"ה הבודק)] בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (מובא באגור שם)] שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)].
מבין הראשונים שהחמירו בתפילה, נחלקו בדין ברכות: '''האגור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (קלב)] ו'''העיטור''' (שם) כתבו שרב האי מחייב לברכות כמו לתפילה. כך כתב גם ספר '''המאורות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16126&st=&pgnum=11 (פסחים ז. ד"ה הבודק)] בשם רבינו אפרים. מאידך, דעת '''ר' שמואל אבן גמוע''' בשם ה'''רי"ף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (מובא באגור שם)] שברכות דינן כדברי תורה, וכן דעת ה'''רוקח''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44332&st=&pgnum=119 (שם)].


שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי
===שיטת הסוברים כי התקנה בטלה לגמרי===


'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (הובאה דעתם באגור שם)] ו'''רב נטרונאי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=65 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז)].   
'''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (א ג)] כתב שהמנהג להקל גם לגבי תפילה, שאין צורך אפילו בתשעה קבין. כך גם דעת הגאונים '''רב צמח''' ו'''רב עמרם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49847&st=&pgnum=39 (הובאה דעתם באגור שם)] ו'''רב נטרונאי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=65 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמז)].   
שורה 64: שורה 72:
רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 בירושלמי ג ד]): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח).
רבים מהמקלים ציינו שאעפ"כ ישנה מעלה גדולה לטבילה זו ורצוי להחמיר בה, ביניהם '''תלמידי רבינו יונה''' (שם), ה'''מאירי''' (שם) ו'''ספר החינוך''' (שם), בעקבות דברי ר' ינאי (כב. וכעי"ז [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 בירושלמי ג ד]): "וכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו". אף ה'''רמב"ם''' מעיד על עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו (איגרות הרמב"ם מהד' שילת, תלח).


תוקף המנהג ביחס לתקנה
==תוקף המנהג ביחס לתקנה==


ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)] נאמר שחיוב טבילת עזרא אינו קיים "במקום שאין טובלין" - דהיינו שמלכתחילה התקנה נכנסה לתוקף רק במקומות שהיא התקבלה במנהג העם. ב'''בבלי''' לא נזכר עניין זה של חילוק המקומות, אלא שבאופן כללי התקנה בטלה בשלב מסויים,<ref>ובשו"ת מן השמיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] כתב שאף הירושלמי חזר בו מכך.</ref> אך נראה שכמה ראשונים סברו כעיקרון העולה מהירושלמי, שלמנהג ישנו תוקף לקבוע את חלות התקנה ואופן קיומה:
ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90_%D7%97_%D7%90 (יומא ח א)] נאמר שחיוב טבילת עזרא אינו קיים "במקום שאין טובלין" - דהיינו שמלכתחילה התקנה נכנסה לתוקף רק במקומות שהיא התקבלה במנהג העם. ב'''בבלי''' לא נזכר עניין זה של חילוק המקומות, אלא שבאופן כללי התקנה בטלה בשלב מסויים,<ref>ובשו"ת מן השמיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41075&st=&pgnum=2 (ה)] כתב שאף הירושלמי חזר בו מכך.</ref> אך נראה שכמה ראשונים סברו כעיקרון העולה מהירושלמי, שלמנהג ישנו תוקף לקבוע את חלות התקנה ואופן קיומה:
שורה 72: שורה 80:
גם ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)] כתב שאלו שלא נהגו בכך סמכו על ה'''ירושלמי''', ומלכתחילה היו מקומות שבהם לא התקבל המנהג כלל, והיו מקומות שבהם התקבל המנהג רק לעניין רחיצה בתשעה קבין ולא לעניין טבילה.
גם ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)] כתב שאלו שלא נהגו בכך סמכו על ה'''ירושלמי''', ומלכתחילה היו מקומות שבהם לא התקבל המנהג כלל, והיו מקומות שבהם התקבל המנהג רק לעניין רחיצה בתשעה קבין ולא לעניין טבילה.
כך נראה גם מדברי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (ד"ה וכתב)], שלאחר שפסק שהתקנה בטלה, כתב שדברי '''רב האי גאון''' שיש להחמיר לתפילה כיוון שכך המנהג, נאמרו "לדורו או במקומו, אבל במקומות אלו לא נהגו בה כלל". עולה מדבריו, כי כיוון שבמקומו ובזמנו של רב האי נהגו להחמיר, ממילא המנהג יצר את החיוב.
כך נראה גם מדברי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&st=&pgnum=62 ה'''רא"ה''' (ד"ה וכתב)], שלאחר שפסק שהתקנה בטלה, כתב שדברי '''רב האי גאון''' שיש להחמיר לתפילה כיוון שכך המנהג, נאמרו "לדורו או במקומו, אבל במקומות אלו לא נהגו בה כלל". עולה מדבריו, כי כיוון שבמקומו ובזמנו של רב האי נהגו להחמיר, ממילא המנהג יצר את החיוב.
ייתכן לפרש כך גם את דברי '''ריא"ז''' (פסקי ריא"ז, ברכות ג ג) שהובאו ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D '''שלטי גיבורים''' (יג: מדפי הרי"ף)], שכתב שנהגו העם להקל, "ולא מיחו חכמים במנהג זה, אלא הניחו העם במנהגם אף על פי שנהגו שלא כהלכה" - אף שתחילת המנהג להקל היה שלא כדין, לאחר שפשט ממילא התבטל החיוב באותו מקום, שכן החיוב נובע מהמנהג, ולפיכך לא מיחו בהם.
ייתכן לפרש כך גם את דברי '''ריא"ז''' (פסקי ריא"ז, ברכות ג ג) שהובאו ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D '''שלטי גיבורים''' (יג: מדפי הרי"ף)], שכתב שנהגו העם להקל, "ולא מיחו חכמים במנהג זה, אלא הניחו העם במנהגם אף על פי שנהגו שלא כהלכה" - אף שתחילת המנהג להקל היה שלא כדין, לאחר שפשט ממילא התבטל החיוב באותו מקום, שכן החיוב נובע מהמנהג, ולפיכך לא מיחו בהם.
בדברי הראשונים הנ"ל ישנה הרחבה ליסוד הירושלמי, שלא בלבד שמנהג לא מחייב היכן שלא התקבל מלכתחילה, אלא אף היכן שהתקבל והשתנה, שינוי המנהג משפיע על ההלכה.
בדברי הראשונים הנ"ל ישנה הרחבה ליסוד הירושלמי, שלא בלבד שמנהג לא מחייב היכן שלא התקבל מלכתחילה, אלא אף היכן שהתקבל והשתנה, שינוי המנהג משפיע על ההלכה.
כך סובר גם ה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (או"ח פח)], שכתב שכיון שתלוי הדבר במנהג, הולכים בכל מקום אחר המנהג הנוהג בו. מאופן התנסחותו ניכר שכוונתו להכרעה אובייקטיבית ע"פ המנהג, ולא להליכה אחריו מחמת הספק (כבנושאים הלכתיים אחרים).
כך סובר גם ה'''טור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (או"ח פח)], שכתב שכיון שתלוי הדבר במנהג, הולכים בכל מקום אחר המנהג הנוהג בו. מאופן התנסחותו ניכר שכוונתו להכרעה אובייקטיבית ע"פ המנהג, ולא להליכה אחריו מחמת הספק (כבנושאים הלכתיים אחרים).
גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14558&st=&pgnum=54 (לנדא, הל' תפילה ד ו)] כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה.
גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14558&st=&pgnum=54 (לנדא, הל' תפילה ד ו)] כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה.
נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1841&st=&pgnum=38 (מט)]<ref>בהר צבי שם נפלה טעות וההפניה לסימן יט במקום לסימן מט.</ref> ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח א), שלדעה שהטבילה בערב יום הכיפורים היא משום קרי (ולא משום תשובה) הרי זו חובה גמורה מעיקר תקנת עזרא, שכן עצם ביטול התקנה נבע מהמנהג, אבל ליום הכיפורים המשיכו לנהוג בטבילה זו ולגביו לא התבטלה התקנה. על פי זה הסביר מהר"י ברונא את פסקו של מהר"י וייל לטבול לקרי ביום הכיפורים, שכיון שטהרה מקרי בתפילות יום הכיפורים היא חובה מעיקר תקנת עזרא, הרי היא דוחה את איסור הרחיצה. ובהר צבי ביאר על פי זה את דעת הגאונים והראשונים הסוברים כי מברכים על טבילה בערב יום הכיפורים, שכן היא חובה גמורה.
נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1841&st=&pgnum=38 (מט)]<ref>בהר צבי שם נפלה טעות וההפניה לסימן יט במקום לסימן מט.</ref> ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח א), שלדעה שהטבילה בערב יום הכיפורים היא משום קרי (ולא משום תשובה) הרי זו חובה גמורה מעיקר תקנת עזרא, שכן עצם ביטול התקנה נבע מהמנהג, אבל ליום הכיפורים המשיכו לנהוג בטבילה זו ולגביו לא התבטלה התקנה. על פי זה הסביר מהר"י ברונא את פסקו של מהר"י וייל לטבול לקרי ביום הכיפורים, שכיון שטהרה מקרי בתפילות יום הכיפורים היא חובה מעיקר תקנת עזרא, הרי היא דוחה את איסור הרחיצה. ובהר צבי ביאר על פי זה את דעת הגאונים והראשונים הסוברים כי מברכים על טבילה בערב יום הכיפורים, שכן היא חובה גמורה.
אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}.
אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}.
ב'''מנחת חינוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=326 (קפ)] כתב שייתכן שגם אדם פרטי שקיבל עליו לנהוג בטבילה זו, הרי היא עליו כחובה.
ב'''מנחת חינוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=326 (קפ)] כתב שייתכן שגם אדם פרטי שקיבל עליו לנהוג בטבילה זו, הרי היא עליו כחובה.




פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים==


ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם). גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.
ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם). גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.


פרטי דינים בטבילת עזרא
==פרטי דינים בטבילת עזרא==


טבילה במים שאובים או בכלי
===טבילה במים שאובים או בכלי===


מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  
ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].
כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95#%D7%98_%D7%9E%D7%90 (או"ח, תרו ט)], '''ר' עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49352&st=&pgnum=27 (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה)], '''חיי אדם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=414 (קמג ז)], '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)], ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95#%D7%98_%D7%9E%D7%90 (או"ח, תרו ט)], '''ר' עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49352&st=&pgnum=27 (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה)], '''חיי אדם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=414 (קמג ז)], '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)], ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.
מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.


חציצה בטבילת עזרא
===חציצה בטבילת עזרא===


ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה.
ה'''אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=23 הצב"א, הל' תפילה וק"ש א]; במהד' אלבק דברים אלה אינם מופיעים) כתב שאין חציצה פוסלת בטבילה זו, אלא אם כן היא על רוב הגוף, וה'''ביאור הלכה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97 (פח ד"ה וכן)] הביא את דבריו להלכה.
שורה 105: שורה 120:
בטבילת ערב יום הכיפורים, שהיא משום קרי לחלק מהדעות, כמובא ב'''רמ"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95_%D7%93 (או"ח תרו ד)], כתבו ה'''מטה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&st=&pgnum=167 (תרו ח)] וה'''קיצור שולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%90#(%D7%95) (קלא ו)] שיש להחמיר בחציצה יותר מבכל השנה. בטעם הדבר, כתב בהערה בחידושי '''הר צבי''' (יומא פח.)<ref>ההערה מר' יוסף כהן</ref> שייתכן שטבילה זו היא מעיקר הדין, כמבואר לעיל.
בטבילת ערב יום הכיפורים, שהיא משום קרי לחלק מהדעות, כמובא ב'''רמ"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95_%D7%93 (או"ח תרו ד)], כתבו ה'''מטה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&st=&pgnum=167 (תרו ח)] וה'''קיצור שולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%90#(%D7%95) (קלא ו)] שיש להחמיר בחציצה יותר מבכל השנה. בטעם הדבר, כתב בהערה בחידושי '''הר צבי''' (יומא פח.)<ref>ההערה מר' יוסף כהן</ref> שייתכן שטבילה זו היא מעיקר הדין, כמבואר לעיל.


טבילת עזרא הכרוכה בקולות
==טבילת עזרא הכרוכה בקולות==


קולות בענייני תפילה
קולות בענייני תפילה
101

עריכות