הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

נוספו 267 בתים ,  08:24, 16 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 91: שורה 91:
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  
ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=10&st=&pgnum=46(ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA&action=edit&redlink=1 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' (שם) כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].
כדברי ה'''ראב"ד''' פסקו גם ה'''בית יוסף''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 (או"ח פח ד"ה והוי)], ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40  (שם ד"ה ולעניין)], '''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%9E%D7%90 (שם א)], '''באר היטב''', [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%90_%D7%91%D7%94%D7%98 (שם א)], '''שערי תשובה''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA)/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%97&action=edit&redlink=1 (שם א)], '''פרי מגדים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41248&st=&pgnum=81 (שם משב"ז א)], שו"ת '''תורה לשמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15114&st=&pgnum=259 (שעה)], ו'''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)].
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95#%D7%98_%D7%9E%D7%90 (או"ח, תרו ט)], '''ר' עקיבא איגר''' (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה), '''חיי אדם''' (קמד ז), '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)], ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
לגבי טבילה בכלי, משמע מדברי ה'''ראב"ד''' (שם) שאינה כשרה אף לבעל קרי, וכך דייק מדבריו ה'''לחם משנה''' שם. על פי שיטתו פסקו להחמיר בזה ה'''מגן אברהם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95#%D7%98_%D7%9E%D7%90 (או"ח, תרו ט)], '''ר' עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49352&st=&pgnum=27 (הגהותיו על שו"ע או"ח פח, ד"ה ומ' סאה)], '''חיי אדם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=414 (קמג ז)], '''משנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97#%D7%93_%D7%9E%D7%91 (שם ד)], ושו"ת '''מנחת יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=109(ג סד)].
מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.
מאידך, ה'''נחל אשכול''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=24 הל'תפילה וק"ש, עמ' 2 א]) צידד להקל בכך, וכתב שאין ראיה מדברי הראב"ד הנ"ל, וכן ב'''מרכבת המשנה''' (הל' ברכות שם) דחה באותו אופן, וכן צידד להקל בשו"ת '''דברי יששכר''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=158&st=&pgnum=14 או"ח ה)], מאחר והוא ספק דרבנן.


שורה 103: שורה 103:
אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.
אך בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=183 (י קמד)] מעלה הבנה אפשרית בדברי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93#%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (יבמות מז: ד"ה גירסת)] וה'''ריטב"א''' [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93&action=edit&redlink=1 (שם ד"ה גרסינן)] שלפיה הם סבורים כי חציצה פוסלת גם בטבילת עזרא. ויש להעיר כי ה'''רשב"א''' בחידושיו לנידה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A0%D7%93%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99#%D7%93%D7%A3_%D7%A1%D7%96_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (סז. ד"ה אבל)] דן בכך בפירוש, ותולה זאת במחלוקת גירסאות בסוגיה ביבמות (שם). גם בשו"ת '''מצפה אריה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=310 (תנינא, יו"ד נח)] מחמיר בזה, והביא ראיה לכך מסוגיה בשבת {{ויקיטקסט|שבת_קכ_ב|קכ ב}}, אך ה'''כוכבי יצחק'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1815&st=&pgnum=158 (שם)] דחה ראייתו. בספר '''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] כתב שחציצה פוסלת, על  סמך דברי ה'''ראב"ד''' (בהל' ברכות שם) שדימה נטילת ידיים לטבילת עזרא לעניין שאובים, ולהבנתו גם בעניין חציצה הראב"ד ידמה הטבילה לנטילה.


בטבילת ערב יום הכיפורים, שהיא משום קרי לחלק מהדעות, כמובא ב'''רמ"א''' (או"ח תרו ד), יש שהחמירו בחציצה יותר מבכל השנה. ה'''של"ה''' (יומא, נר מצוה, רכח.) הביא מה'''ראשית חכמה''' (שער האהבה, יא) שטוב לקצוץ הצפרנים לפני טבילה זו, מדין חציצה. גם ב'''מטה אפרים''' (תרו ח) וב'''קיצור שולחן ערוך''' (קלא ו) כתבו שבטבילה זו יש להחמיר בכך. בטעם הדבר, כתב בהערה בחידושי '''הר צבי''' (יומא פח.)<ref>ההערה מר' יוסף כהן</ref> שייתכן שטבילה זו היא מעיקר הדין, כמבואר לעיל.
בטבילת ערב יום הכיפורים, שהיא משום קרי לחלק מהדעות, כמובא ב'''רמ"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%95_%D7%93 (או"ח תרו ד)], כתבו ה'''מטה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9158&st=&pgnum=167 (תרו ח)] וה'''קיצור שולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A7%D7%9C%D7%90#(%D7%95) (קלא ו)] שיש להחמיר בחציצה יותר מבכל השנה. בטעם הדבר, כתב בהערה בחידושי '''הר צבי''' (יומא פח.)<ref>ההערה מר' יוסף כהן</ref> שייתכן שטבילה זו היא מעיקר הדין, כמבואר לעיל.


טבילת עזרא הכרוכה בקולות
טבילת עזרא הכרוכה בקולות
101

עריכות