הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

'''א.''' שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)].<BR/>

בברייתא המובאת בסוגיה (כב.) מובאת אפשרות לבעל קרי לשפוך על גופו תשעה קבין מים, ולהיטהר בכך לא טבילה (לעניין תורה ותפילה בלבד). לכל הדעות קולא זו מיועדת לבריא שראה קרי לאונסו, אלא שנחלקו אמוראים האם זהו חיוב מתקנת עזרא (דעת אביי) או חיוב מאוחר יותר, אך תקנת עזרא לא כללה כלל את הרואה לאונסו (דעת רבא). מלבד זאת, נחלקו אמוראים לגבי חולה: לדעת רב דימי דינו כדין הבריא, שה'מרגיל'(דהיינו המשמש מיטתו) חייב בטבילה, והרואה לאונסו חייב בתשעה קבין; ולדעת רב אסי - 'חולה המרגיל' חייב בתשעה קבין ולא בטבילה, וחולה שראה לאונסו פטור מכלום.  

רב נחמן בר יצחק מעיד כי מנהג העולם הוא כדעת ר' יהודה בן בתירא הסובר, כאמור, שבעל קרי מותר בדברי תורה. בדומה לכך מעיד האמורא זעירי ש"בטלוה לטבילותא" - ביטלו את תקנת טבילת עזרא. אך בהמשך הסוגיה רבא מכריע בעניין אפשרות ההיטהרות בתשעה קבין לבריא וחולה (כמובא לעיל) ומכך משמע שלדעתו התקנה עודנה קיימת, ושלא כאמוראים הנ"ל. כך אמנם הבינו '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14119&st=&pgnum=19 (הל' ברכות ג)] ו'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%91#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב: ד"ה אמר רבא)], וכתב שלהלכה נוקטים כדעת רב נחמן בר יצחק. אך בחידושי ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91 (כב: ד"ה אמר)] כתב שרבא אמר את הכרעתו כלפי אלו המחמירים על עצמם לנהג כתקנת עזרא אע"פ שבטלה, אך לכל הדעות התקנה אינה נוהגת בימינו מעיקר הדין.

ה'''כסף משנה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%A1%D7%A3_%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D#%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%93 (שם)] תמה מהו מקור דברי הרמב"ם. האחרונים נתנו לכך מספר הסברים: ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח א)] תירץ שהרמב"ם למד זאת מכך שהתלמוד תלה את דברי זעירי ש"בטלוה לטבילותא" בר' יהודה בן בתירא שאמר שאין ד"ת מקבלין טומאה, והיינו כדי להדגיש שבטלה דווקא התקנה לתורה ולא זו שלתפילה. '''בן אריה''' (על הרמב"ם שם) תירץ ע"פ ה'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%90_%D7%93 (שבת א ד)] שמנה את "הלכות בעל קרי" בין תקנות בית שמאי ובית הלל, והבין הרמב"ם שמדובר בתקנת טבילה לתפילה. ה'''מגן גיבורים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19326&st=&pgnum=57 (פח ב)] כתב שהרמב"ם למד זאת מכך שלמרות שנאמר בתלמוד שהתקנה בטלה, ישנם אמוראים בסוגיה שנראה בדבריהם שמתייחסים אליה כחובה, והרמב"ם יישב זאת בכך שהיו שתי תקנות, ובזמן התלמוד בטלה רק התקנה לד"ת ולא לתפילה. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=22615&rid=558 '''זיו משנה'''] ו[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=13743&rid=558 '''בן ידיד''' (על הרמב"ם שם)] מתרצים, שהטעם שהובא בתלמוד הבבלי לתקנת עזרא (ראה לעיל) - רלוונטי רק לד"ת, ולפיכך למד הרמב"ם שהטבילה לתפילה שנזכרה במשנה מקורה בתקנה אחרת. בדומה לזה מעיר ה'''ראש יוסף''' (כב. ד"ה מה), שלשיטת הרמב"ם מיושבת הסתירה לכאורה בין הטעמים המובאים בתלמוד (שהובאו לעיל), שהטעם המתבסס על הפסוק מתייחס לתקנת עזרא לתורה, והטעם שלא ירבו בתשמיש מתייחס לתקנה המאוחרת לתפילה.  

[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 '''תלמידי רבינו יונה'''] על אתר מעירים שאין הכרח לפרש את דברי רב האי כפי שפירשם הרי"ף, ש"ירחצו" היינו בתשעה קבין, וייתכן שלדעה המחמירה, שכמותה המנהג, יש צורך דווקא לטבול לצורך תפילה.<ref>נראה מדבריהם שלא גרסו בדברי רב האי "אע"פ שאין להם מים", שכן לגירסה זו מוכח שהרחיצה שמזכיר רב האי היא בתשעה קבין.</ref> כך נראה שהבין בדעת רב האי גם בעל '''העיטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 (סוף הלכות מילה)]. מאידך, ה'''ראב"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%91_%D7%A2%22%D7%90#%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%22%D7%93 (בהשגותיו על בעל המאור, ברכות יב. מדפי הרי"ף, ד"ה יצא בדיעבד)], '''רבינו ירוחם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19336&st=&pgnum=41 (תולדות אדם וחווה ג ג)], ו'''האשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&st=&pgnum=105 (אלבק, הל' בעל קרי, ד"ה והגאון)] פירשו את הדעה המקילה כמו הרי"ף, שדי ברחיצה לתפילה, וכן בפסקי ה'''רא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%90 (ג כא)] הביא את דברי הרי"ף כצורתם. ה'''ראב"ד''' (שם) אף נוטה להחמיר כדעת רב האי, ומביא לה סימוכין מעדות התלמוד על רב נחמן שהתקין כלי המכיל תשעה קבין לצורך היטהרות בעלי קריין.

'''רב האי''' אף מבאר בתשובה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=64 (אוצר הגאונים - לוין, תשובות, קמד)] כי מי שאינו יכול אפילו לרחוץ, אין לו להתפלל, ומעיד שכך נהג רב אהרן גאון. על פי זה כתב בספר '''האגודה''' (סד) שרב האי "החמיר מאוד בטבילת בעל קרי". כרב האי, גם רש"י ב'''ספר האורה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=178 (א, דין בעל קרי)] מעיד שהמנהג לרחוץ בתשעה קבין לצורך תפילה.