הבדלים בין גרסאות בדף "טבילת עזרא"

נוספו 78 בתים ,  02:02, 17 במאי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).
בטעם התקנה נאמרו מספר טעמים: '''בברייתא''' המובאת ב'''בבלי''' {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות כב א}} נאמר כי התקנה מבוססת על הפסוק "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" {{ויקיטקסט|דברים_ד_ט|דברים ד, ט-י}} ומכך נדרש שלימוד התורה צריך להיות מתוך "אימה ויראה, רתת וזיע", ואילו "בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת" (לשון רש"י שם, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 ד"ה מכאן אמרו")]. ההבנה הפשוטה בראשונים היא שפסוק זה מהווה אסמכתא בלבד, אך מדברי ה'''מאירי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31518&st=&pgnum=81 (שם ד"ה טבילה)] בשם 'יש מפרשים' נראה שזוהי דרשה גמורה לדין דאורייתא. הבנה כזו מוצעת גם בדברי ה'''רוקח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=158 (השואל בשו"ת ראבי"ה קנא]).


ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה).
ב'''ירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%93 (ברכות, ג ד)] מבואר שהטעם הוא כדי שלא יהיו ישראל מרבים בתשמיש; הן מהפן המוסרי (דעת ר' יעקב בר אבון), והן מצד ביטול התורה שעלול להיגרם מכך (דעת ר' חייא בר ווה). <BR/>
ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%98/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93 ט][https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%99/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93 -י)] ומלאכי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%D7%91 (ב)]. </ref>
ה'''אור שמח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14552&st=&pgnum=155 (הל' איסורי ביאה ד ח)] פירש את טעם הירושלמי באופן מחודש, שכוונת עזרא היתה שלא ירבו בתשמיש כדי שנשותיהם תהיינה חביבות עליהם והאהבה הזוגית לא תישחק כתוצאה מהרגילות היתרה.<ref>עיין שם שהסביר כיצד תקנות נוספות של עזרא מכוונות למטרה זו, ותוקנו על רקע התופעה שפשטה אז של גירושי הנשים היהודיות ונשיאת נכריות, כמתואר בעזרא ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%98/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93 ט][https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%99/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93 -י)] ומלאכי [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%D7%91 (ב)]. </ref>


שורה 25: שורה 25:
===שיטת ר' יהודה בן בבא===
===שיטת ר' יהודה בן בבא===


יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו: א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)]. ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף. כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי)], וראשונים נוספים.
יוצאת דופן היא שיטתו של ר' יהודה בן בבא, המתיר באופן גורף לבעל קרי ללמוד תורה, מפני ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה". '''תוספות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%91_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (בבא קמא פב: ד"ה אתא)] מסבירים שוודאי לא ייתכן שר' יהודה בן בבא חולק על תקנת עזרא, ומציעים שלוש אפשרויות כיצד ליישב את דעתו:<BR/>
א. שסבר שלא תיקן עזרא תקנה זו. כך כתב גם ב'''פסקי רי"ד''' [(כב. ד"ה תניא)].<BR/>
ב. סבר שעזרא מלכתחילה התנה שכל הרוצה לבטל יבטל. <BR/>
ג. שסבר שלא פשטה התקנה בכל ישראל ולכן אין לה תוקף.<BR/>
כאפשרות האחרונה נקטו גם ה'''רמב"ם''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%93_%D7%97 (הל' ק"ש ד ח)], '''תלמידי רבינו יונה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%99%22%D7%A3_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%92_%D7%A2%22%D7%91#%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 (יג: מדפי הרי"ף ד"ה כרבי)], וראשונים נוספים. <BR/>
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא.
רב נחמן בר יצחק {{ויקיטקסט|ברכות_כב_א|ברכות שם}}{{ויקיטקסט|חולין_קלו_ב|חולין קלו ב}} מעיד שנהגו העולם כדעת ר' יהודה בן בתירא בעניין זה, ומשמע מכך שהלכה כמותו. כך עולה גם מדברי זעירי בסוגיה, הנוקט כי ביטלו את טבילת עזרא, ותולה התלמוד את דבריו בדעת ר' יהודה בן בבא.


שורה 100: שורה 104:
גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14558&st=&pgnum=54 (לנדא, הל' תפילה ד ו)] כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה.
גם ב'''יד המלך''' על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14558&st=&pgnum=54 (לנדא, הל' תפילה ד ו)] כתב שאף לאחר ביטול התקנה, במקומות בהם המשיכו לנהוג בה הרי היא כחובה.


נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1841&st=&pgnum=38 (מט)] ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח א), שלדעה שהטבילה בערב יום הכיפורים היא משום קרי (ולא משום תשובה) הרי זו חובה גמורה מעיקר תקנת עזרא, שכן עצם ביטול התקנה נבע מהמנהג, אבל ליום הכיפורים המשיכו לנהוג בטבילה זו ולגביו לא התבטלה התקנה. על פי זה הסביר מהר"י ברונא את פסקו של מהר"י וייל לטבול לקרי ביום הכיפורים, שכיון שטהרה מקרי בתפילות יום הכיפורים היא חובה מעיקר תקנת עזרא, הרי היא דוחה את איסור הרחיצה. ובהר צבי ביאר על פי זה את דעת הגאונים והראשונים הסוברים כי מברכים על טבילה בערב יום הכיפורים, שכן היא חובה גמורה.
נפק"מ נוספת מיסוד זה כתבו בשו"ת '''מהר"י ברונא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1841&st=&pgnum=38 (מט)] ובחידושי '''הר צבי''' (יומא פח א), שלדעה שהטבילה בערב יום הכיפורים היא משום קרי (ולא משום תשובה) הרי זו חובה גמורה מעיקר תקנת עזרא, שכן עצם ביטול התקנה נבע מהמנהג, אבל ליום הכיפורים המשיכו לנהוג בטבילה זו ולגביו לא התבטלה התקנה. על פי זה הסביר מהר"י ברונא את פסקו של מהר"י וייל לטבול לקרי ביום הכיפורים, שכיון שטהרה מקרי בתפילות יום הכיפורים היא חובה מעיקר תקנת עזרא, הרי היא דוחה את איסור הרחיצה. ובהר צבי ביאר על פי זה את דעת הגאונים והראשונים הסוברים כי מברכים על טבילה בערב יום הכיפורים, שכן היא חובה גמורה. <BR/>
אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}.
אך מכיוון שישנה דעה שהטבילה בערב יוה"כ היא לתשובה ולא מטעם קרי, וא"כ אינה חובה, כתבו שניהם שלמעשה אין מברכים עליה, ובהר צבי כתב שמשום החשש לדעה זו גם אין טובלים ביום הכיפורים עצמו משום איסור רחיצה, וכפסק ה'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|אורח_חיים_תריג_יא|או"ח תריג יא}}.


שורה 108: שורה 112:
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים==
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך ובאחרונים==


ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם).  
ה'''שולחן ערוך''' ({{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_פח_א|או"ח פח א}}) פסק שאין צריך טבילה ולא רחיצה בתשעה קבין, בין לתורה ובין לתפילה, ומעיד שכך פשט המנהג, וכך היא הסכמת האחרונים (שכן לא השיגו על דבריו). מעדות השו"ע על המנהג נראה שפוסק כדעת ה'''רמב"ם''' הנ"ל וסיעתו, שבמקום שיש מנהג הריהו מחייב בטבילה או ברחיצה לתפילה. עפי"ז, בשו"ת '''דברי יציב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15079&st=&pgnum=117 (או"ח א נה)] נוטה להחמיר בימינו בארץ ישראל, שכן מלבד כל הראשונים המחמירים נ"ל, בספר '''המנהיג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=99 (הל' צום כיפור, עב)] וב'''ים של שלמה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40932&st=&pgnum=264 (קונטרס חילוקי דינים ומנהגים בסוף ב"ק, ט)] כתבו שבא"י המנהג לטבול לקרי, ואפילו ביום הכיפורים, ומדברי ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%95/%D7%A1%D7%93 '''כלבו''' (סד)] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20516&st=&pgnum=122 '''העיטור''' (סוף הלכות מילה)] נראה שבמקומות שאין צינה המנהג לטבול, וא"כ כשיש מקוואות חמים אין להקל. בנוסף לכך מציין שמי שנהגו אבותיו בטבילה זו, חייב להמשיך במנהגם (כמובא לעיל מאגרת הרמב"ם).<BR/>
 
גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.
גם בשו"ת '''שבט הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1415&st=&pgnum=19 (או"ח ה טו)] נטה להחמיר בימינו בא"י, מפני שאפשר לטבול בנקל.


שורה 119: שורה 122:
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  
מכיוון שטבילה זו אינה מן התורה, היקל בה רב הונא (כב.) שאפשר לעשותה גם במרחצאות, דהיינו במים שאובים, הפסולים לטבילה של תורה. רב חסדא ורב אדא בר אהבה נחלקו עליו וסברו שלא ניתן לטבול במים חמים, ונחלקו המפרשים במהות המחלוקת: מ'''רש"י''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90#%D7%A8%D7%A9%22%D7%99 (כב. ד"ה קאי)] נראה שטעם המחמירים הוא שטבילת עזרא מצריכה מקווה כשר, ואילו במרחצאות המים הם שאובים; וה'''מרדכי''' (שבועות תשנ) כתב שטעם האמוראים המחמירים הוא גזירת מרחצאות {{ויקיטקסט|נידה_סו_ב|ראה נידה סו ב}}, ולדבריו במים שאובים צוננים מותר לכל הדעות לטבול טבילת עזרא.  


ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי.
ה'''משנה''' במקוואות [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%97#%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90 (ח א)] מתירה לבעל קרי לטבול בשאובים, וכן דעת ר' יהודה ב'''תוספתא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%91#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99%D7%90 ברכות ב יא], ומובאת בסוגיה כב: בשינוי לשון) שהתלמוד מציע שתי אפשרויות כיצד לפרש את דבריו "ארבעים סאה מכל מקום" - לדעה אחת בא להתיר טבילה במים שאובים, ולדעה שנייה בא להתיר אפילו טבילה בתוך כלי ולא דווקא בקרקע. לפי גירסת ה'''ריטב"א''' בסוגיה [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92#%D7%93%D7%A3_%D7%9B%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 (כב. ד"ה וכי)] עולה כי גם רב הונא התיר אף טבילה בכלי. <BR/>
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=90871&rid=1020 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=112764&rid=1020 (שם)] כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.
ה'''פרי חדש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8283&st=&pgnum=40 (או"ח פח ד"ה ואיכא)] הקשה מהמשנה הנ"ל - שמתירה טבילה בשאובים, ומשמע אפילו הם חמים - על האמוראים שאסרו בטבילה בחמים; ותירץ על פי ה'''תוספתא''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA/%D7%95#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%90 (מקוואות ו א)] שבה מפורש שר' מאיר אוסר טבילת עזרא בשאובים ור' יהודה מתיר, וא"כ רב חסדא ורב אדא בר אהבה סוברים כר' מאיר, ואילו רב הונא סובר כר' יהודה. ה'''לחם משנה''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=90871&rid=1020 (הל' ברכות ו ה)] לא הזכיר את התוספתא במקוואות אך הבין שת"ק בתוספתא בברכות הנ"ל חולק על ר' יהודה ואוסר טבילה בשאובים, ולמד בדעת הרמב"ם שם שדעתו כת"ק ולא ניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, אך ב'''מרכבת המשנה''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=112764&rid=1020 (שם)] כתב שאין הבנתו מוכרחת. ה'''ראב"ד''' (בהשגתו שם) כתב בפירוש שניתן לטבול טבילה זו במים שאובים, וה'''עמודי אש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51356&st=&pgnum=93 (ג יב)] הביא סיוע לדבריו מהתוספתא במקוואות שם וע"פ הכלל המקובל שהלכה כר' יהודה במחלוקותיו עם ר' מאיר.


שורה 160: שורה 163:


אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54048&st=&pgnum=293 הלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא)] שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref> גם בשו"ת משנה הלכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1875&st=&pgnum=12 (ח"ג א - ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1877&st=&pgnum=31 ח"ה יט - כב)] כתב ע"פ דברי הראב"ד הנ"ל שלא ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת.
אך דעת ה'''גרי"ש אלישיב''' (מובאת ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54048&st=&pgnum=293 הלכות חג בחג, ימים נוראים, רצא)] שצריך שהמים יבואו מכח מעשה שפיכה, ולפיכך מקלחת אינה מטהרת טהרת תשעה קבין.<ref>מלשון המחבר שם לא ברור אם הפסול מחמת חסרון כח גברא או מחמת חסרון כלי (כדלהלן), או מחמת שניהם.</ref> גם בשו"ת משנה הלכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1875&st=&pgnum=12 (ח"ג א - ו]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1877&st=&pgnum=31 ח"ה יט - כב)] כתב ע"פ דברי הראב"ד הנ"ל שלא ניתן לקיים נתינת תשעה קבין במקלחת.


בשו"ת '''חלקת יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=910&st=&pgnum=208 (יו"ד קיט)] מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל.
בשו"ת '''חלקת יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=910&st=&pgnum=208 (יו"ד קיט)] מעלה סברה לומר שצריך שהמים יבואו דווקא מכלי, ונוקט שהמערכת שממנה מגיעים המים למקלחת נחשבת ככלי לעניין זה. בשו"ת '''ויען יוסף''' (או"ח מה), שו"ת '''נחלת שמעון''' (שם), '''לקט הקמח החדש''' (פח ט), ו'''בית ברוך''' (שם) נטו לומר שאין צריך לזה כלי, והוסיפו שאף אם נאמר שצריך, המים במקלחת נחשבים כבאים מכלי וכנ"ל.
שורה 171: שורה 173:
1. [http://ph.yhb.org.il/plus/14-03-09/ הרב בראל שבח, טבילת עזרא וטהרת תשעה קבין, (הרחבות לפניני הלכה - שמחת הבית וברכתו)]<BR/>
1. [http://ph.yhb.org.il/plus/14-03-09/ הרב בראל שבח, טבילת עזרא וטהרת תשעה קבין, (הרחבות לפניני הלכה - שמחת הבית וברכתו)]<BR/>
2. [http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%91-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90 הרב אביעד בר טוב והרב נעם מלכי, טבילת עזרא (בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי)]
2. [http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%91-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90 הרב אביעד בר טוב והרב נעם מלכי, טבילת עזרא (בית המדרש הוירטואלי ע"ש ישראל קושיצקי)]
==הערות שוליים==
101

עריכות