הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"

חתיכה נעשת נבילה (עריכה)

גרסה מ־21:11, 7 ביוני 2016

נוספו 65 בתים , 21:11, 7 ביוני 2016

←‏נושא ד' חנ"נ בשאר איסורים תרי משהו :

עמנואל

40

עריכות

@@ שורה 232: / שורה 232: @@
 == נושא ד' חנ"נ בשאר איסורים תרי משהו : ==
-מקור '''חולין דף (ק.)'''  "דרש רבה בר בר חנה – חתיכה של נבילה ושל דג טמא...
+ '''מקור חולין דף (ק.)  "דרש רבה בר בר חנה – חתיכה של נבילה ושל דג טמא...'''
-אוקי רב אמורא עליה ודרש – כיוון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נ"נ ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה"
+''' אוקי רב אמורא עליה ודרש – כיוון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נ"נ'''
+ '''ואוסרת כל החתיכות מפני שהן  מינה"'''
 '''הראשונים הקשו מס' קושיות על גמ'זו:'''
 '''קושיית התוס' ד"ה שקדם''' – למה הצריך רב שחתיכה ראשונה תקבל טעם כדי לאסור מספיק שקיבלה רק משהו ותאסור מדין מין במינו לא בטיל ?
 '''קושיית הר"ן''' – למה הצריך רב שהחתיכה הראשונה תעשה נבילה כדי לאסור את החתיכות אלא אפילו שהיא לא נ"נ, רק "משהו" מהאיסור יאסור את השאר מדין מין ומינו לא בטיל?
@@ שורה 242: / שורה 245: @@
 לגביי קושיית התוס' – משהו לא עושה את החתיכה הראשונה נבילה אלא רק טעם.
 לגביי קושייתו – ר' יהודה סובר שמין ומינו לא בטיל אפילו במשהו אבל כלל זה נאמר דווקא שהמשהו איסור עומד בפני עצמו וכלשונו "אין כוח אחר מעורב בו" אך אם נבלע בחתיכה ויוצא אנו נקרה מב"מ אלא מין באינו מינו כי הוא מעורב בחתיכה אחרת.
 '''נקודות הכסף (סק"ד) "תרי משהו אמרינן":'''
 הש"ך סבר כגישת הר"ן שיש הבדל אם חתיכת איסור נופלת לחתיכות של היתר שהאיסור עומד בפני עצמו ולכן אסור מדין מין במינו לא בטיל לר' יהודה. לעומת אם האיסור משהו נבלע בחתיכה והיא נפלה לחתיכות היתר אז דנים את התערובת מדין מין באינו מינו כיוון שהאיסור חלק מהחתיכה ולא עומד בפני עצמו. ועוד יוצא מהר"ן אם נניח שהחתיכה נ"נ טעם החתיכה ללא האיסור משהו יאסור את שאר החתיכות ולכן יוצא שסבר שלא אומרים הפרדה גמורה.
 כאשר החתיכה נבלעת ממשהו איסור ונפלה לתערובת ומכירה \ אינו מכירה:
-החתיכה אינה נבילה אך המשהו יוצא לתערובת השנייה ולכן צריך 60 בתערובת השנייה מדין מין באינו מינו. אך בפסח כיוון שגם מין באינו מינו לא בטיל אז גם התערובת השנייה נאסרת
-ובדישל"מ – מין באינו מינו כן בטל ולכן מספיק 60 בתערובת השנייה נגד המשהו
+החתיכה אינה נבילה אך המשהו יוצא לתערובת השנייה ולכן צריך 60 בתערובת השנייה מדין מין באינו מינו. אך '''בפסח''' כיוון שגם מין באינו מינו לא בטיל אז גם התערובת השנייה נאסרת
+'''ובדשל"מ''' – מין באינו מינו כן בטל ולכן מספיק 60 בתערובת השנייה נגד המשהו
 היתר לח שנאסר במשהו ונפל להיתר נוסף:
-משהו האיסור שהתערבב בהיתר הראשון אינו נבלע בו אלא נחשב כבעין וכן בתערובת השנייה ולכן בדישל"מ – צריך 60 נגד המשהו כדין מין באינו מינו.
-ובפסח – הכול נאסר כי מין באינו מינו לא בטיל.
+משהו האיסור שהתערבב בהיתר הראשון אינו נבלע בו אלא נחשב כבעין וכן בתערובת השנייה ולכן '''בדשל"מ''' – צריך 60 נגד המשהו כדין מין באינו מינו.
+'''ובפסח''' – הכול נאסר כי מין באינו מינו לא בטיל.
 '''ר"ת (תוס' בשקדם) :'''
 לגביי קושיית התוס' – משהו לא עושה את החתיכה הראשונה נבילה אלא רק טעם.
 לגביי קושיית הר"ן – מצינו מ"ח אחרונים בהבנתו.
 '''רעק"א:'''
 משהו עושה את החתיכה הראשונה נבילה אך לא אוסר את שאר החתיכות כיוון שאינו עובר עליהן. אפשר להסיק שכדי לאסור את שאר החתיכות צריכים דווקא את האוסר והנאסר ולכן יוצא בשיטה זו שאומרים את דין הפרדה גמורה.
 '''שיטת הט"ז (סק"טז) "תרי משהו לא אמרינן":'''
 '''כאשר החתיכה נבלעת במשהו ונפלה לתערובת ומכירה:'''
 החתיכה הראשונה נ"נ ומשום כך שנפלה לתערובת השנייה יש לשער 60 נגד כל החתיכה ואינה אוסרת את התערובת השנייה במשהו מדין מב"מ לא בטיל או בפסח שחמץ אינו בטל כיוון שהמשהו אינו יוצא אלא רק טעם החתיכה שבלוע בה יוצא והוא לא אוסר כיוון שלעולם נצטרך את האוסר והנאסר כדי לאסור.
 המשבצ"ז מקשה – מדוע הצריך 60 כדי להתיר את התערובת הרי המשהו אינו יוצא החוצה ולכן יש להוציא את החתיכה שנאסרה וכל השאר מותר אף בפחות מ60.
 משהו ניבלע בחתיכה והוא נפל לתערובת ואינו מכירה:
 הרוטב – אינו נאסר כיוון שהאיסור משהו אינו יוצא.
 החתיכות –  נאסרו כיוון שלא אומרים בפסח חד בתרי בטיל, לכן החתיכה שנאסרה תאסור את כל החתיכות מדין יבש ביבש.
 '''היתר לח שנאסר במשהו ונפל להיתר לח נוסף:'''
 המשהו האיסור נחשב כבעין בתערובת הראשונה כי לא שייך בליעה בלח ולכן אם נפל לתערובת שניה עדיין נחשב כבעין ולכן אוסר הכול מדין מב"מ לא בטיל.
-בפסח – דין מב"ב ודין אינו מינו שווים שלא בטיל.
+'''בפסח''' – דין מב"ב ודין אינו מינו שווים שלא בטיל.
-בדישל"מ – מין באינו מינו מותר ב60.
+'''בדשל"מ''' – מין באינו מינו מותר ב60.
 '''הלכה למעשה''' – במקרה שבחתיכה נבלע משהו ונפלה לתערובת ומכירה ויש רוב כנגד החתיכה.
-שער הציון סי' תס"ז סעיף ז' – הכריע לאסור כדעת הש"ך שהתיר את התערובת השנייה רק בהנאה ובמקום הפסד"מ ובמניעת שמחת יו"ט הקל כט"ז והתיר את התערובת אף באכילה.
+'''שער הציון סי' תס"ז סעיף ז'''' – הכריע לאסור כדעת הש"ך שהתיר את התערובת השנייה רק בהנאה ובמקום הפסד"מ ובמניעת שמחת יו"ט הקל כט"ז והתיר את התערובת אף באכילה.
 == נושא ה' חנ"נ בכלים : ==