40
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"
←א. חנ"נ בבשר בחלב :
| שורה 18: | שורה 18: | ||
'''שיטת רש"י :''' רש"י ביאר שטיפת החלב נפלה בתוך הקדירה על אחת מן החתיכות ולא הגיס את הקדירה ולא נחלק טעם הטיפה אלא לאותה חתיכה בלבד ואותה חתיכה נאסרה כי אותה חתיכה לבדה אין ששים לבטל הטיפה. רש"י סבר שבמשנה יש שני מקרים שונים, ובמקרה הראשון אין דיון על שאר החתיכות אלא רק על החתיכה שנפל עליה טיפת חלב והיא נאסרת כולה. | '''שיטת רש"י :''' רש"י ביאר שטיפת החלב נפלה בתוך הקדירה על אחת מן החתיכות ולא הגיס את הקדירה ולא נחלק טעם הטיפה אלא לאותה חתיכה בלבד ואותה חתיכה נאסרה כי אותה חתיכה לבדה אין ששים לבטל הטיפה. רש"י סבר שבמשנה יש שני מקרים שונים, ובמקרה הראשון אין דיון על שאר החתיכות אלא רק על החתיכה שנפל עליה טיפת חלב והיא נאסרת כולה. | ||
'''נחלקו הפוס' לפי רש"י היכן החתיכה ממוקמת כדי שתתמודד רק היא מול טיפת החלב ולא כל הקדרה :''' | |||
ב"י - רש"י לא פירש אלא נומר מסברה בדרך כלל לא כל החתיכות בתוך הרוטב והטיפה נפלה על חלק החתיכה שחוץ לרוטב. | ב"י - רש"י לא פירש אלא נומר מסברה בדרך כלל לא כל החתיכות בתוך הרוטב והטיפה נפלה על חלק החתיכה שחוץ לרוטב. | ||
תוס' ד"ה אם - רש"י כתב "וכן כי כיסה הקדרה עולות הרתיחות מי שוליה לפיה ומוליכות הטיפה בכל הקדרה. | '''תוס' ד"ה אם''' - רש"י כתב "וכן כי כיסה הקדרה עולות הרתיחות מי שוליה לפיה ומוליכות הטיפה בכל הקדרה. | ||
מסביר התוס'- ר"ל שאפילו החתיכה שנפלה הטיפה עליה היא מקצתה בתוך הרוטב. | מסביר התוס'- ר"ל שאפילו החתיכה שנפלה הטיפה עליה היא מקצתה בתוך הרוטב. | ||
מסביר המהרש"א - אם רש"י היה סובר כר"י שגם אם לא כל החתיכה ברוטב מתערבת הטיפה בכל הקדרה הוא לא היה צריך לומר שעולות הרתיחות מלמטה למעלה ולהאריך בתיאור התערבות הטיפה בקדרה אלא כנראה האריך כדי להוציא מהבנת ר"י שהטיפה הנופלת על חלקה החיצוני של החתיכה מתערבת אף ללא כיסוי או ניעור בכל הקדרה. | '''מסביר המהרש"א''' - אם רש"י היה סובר כר"י שגם אם לא כל החתיכה ברוטב מתערבת הטיפה בכל הקדרה הוא לא היה צריך לומר שעולות הרתיחות מלמטה למעלה ולהאריך בתיאור התערבות הטיפה בקדרה אלא כנראה האריך כדי להוציא מהבנת ר"י שהטיפה הנופלת על חלקה החיצוני של החתיכה מתערבת אף ללא כיסוי או ניעור בכל הקדרה. | ||
מהר"ם שי"ף - רש"י (קח:) ד"ה ניער- "החלב בגגה של החתיכה". משמע שגגה הכוונה מחוץ לרוטב כי אם לא נומר כך אז הטיפה הייתה הנופלת ברוטב ומתבטלת. | מהר"ם שי"ף - רש"י (קח:) ד"ה ניער- "החלב בגגה של החתיכה". משמע שגגה הכוונה מחוץ לרוטב כי אם לא נומר כך אז הטיפה הייתה הנופלת ברוטב ומתבטלת. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
'''ועכשיו נמשיך לבאר את דין שאר הקדרה ע"פ דברי המשך המשנה.''' | '''ועכשיו נמשיך לבאר את דין שאר הקדרה ע"פ דברי המשך המשנה.''' | ||
'''2. באיזה אופן שאר הקדירה תשתתף בביטול הטיפה ובאיזה אופן אינה משתתפת ?''' | '''2. באיזה אופן שאר הקדירה תשתתף בביטול הטיפה ובאיזה אופן אינה משתתפת ?''' | ||
מקור : חולין דף קח. משנה חלק ב': ניער את הקדרה שנפל לתוכה החלב, אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה – אסור. | |||
'''שיטת רש"י :''' ובשאר חתיכות של הקדרה לא דיברה המשנה בחלק א' אלא כאשר ניער (חלק ב') ובגמרא נחלקו בה אם חוזרת אותה חתיכה ואוסרתן או לא וזו היא מחלוקת האם אפשר לסוחטו אסור או אפשר לסוחטו מותר, ונבאר. | '''שיטת רש"י :''' ובשאר חתיכות של הקדרה לא דיברה המשנה בחלק א' אלא כאשר ניער (חלק ב') ובגמרא נחלקו בה אם חוזרת אותה חתיכה ואוסרתן או לא וזו היא מחלוקת האם אפשר לסוחטו אסור או אפשר לסוחטו מותר, ונבאר. | ||
בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו מותר אומר - נתינת טעם אינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה חוזרת החתיכה להיתרה. | בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו מותר אומר - נתינת טעם אינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה חוזרת החתיכה להיתרה. | ||
אך מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"מ : | '''אך מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"מ :''' | ||
שיטת רש"י: ביחס לחתיכה ביחס לחתיכות - היא מותרת אף ללא טעימת גוי כי הטעם מתחלק בשווה בכל הקדרה. | '''שיטת רש"י:''' ביחס לחתיכה ביחס לחתיכות - היא מותרת אף ללא טעימת גוי כי הטעם מתחלק בשווה בכל הקדרה. | ||
שיטת הרמב"ן: ביחס לחתיכה - החתיכה נשארת באיסורה ובזה לא נחלקו מ"ד אפל"מ ואפל"א. ביחס לחתיכות- המ"ח בין אפל"א לאפל"מ היא רק לגבי שאר החתיכות. למ"ד אפל"מ אם תסחט לגמרי את החלב מהחתיכה החתיכה היא נחשבת היתר לגבי החתיכות ז"א שאינה אוסרת אותן מדין מין במינו לא בטיל אך החתיכה עצמה אסורה. המילה מותר הכוונה לשאר הקדרה שמותרת. למ"ד אפל"א אפילו אם תסחט את החתיכה היא נשארת באיסורה ואוסרת את השאר מדין מין במינו לבטיל. | '''שיטת הרמב"ן:''' ביחס לחתיכה - החתיכה נשארת באיסורה ובזה לא נחלקו מ"ד אפל"מ ואפל"א. ביחס לחתיכות- המ"ח בין אפל"א לאפל"מ היא רק לגבי שאר החתיכות. למ"ד אפל"מ אם תסחט לגמרי את החלב מהחתיכה החתיכה היא נחשבת היתר לגבי החתיכות ז"א שאינה אוסרת אותן מדין מין במינו לא בטיל אך החתיכה עצמה אסורה. המילה מותר הכוונה לשאר הקדרה שמותרת. למ"ד אפל"א אפילו אם תסחט את החתיכה היא נשארת באיסורה ואוסרת את השאר מדין מין במינו לבטיל. | ||
שיטת הר"ן: ביחס לחתיכה - אע"פ שנסרך בה החלב יותר אם יטעם קפילא ויתירה תותר, וכן אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה שטעם החלב ותותר כיוון שיש התפשטות טעמים שווה. ביחס לחתיכות - כל עוד לא טעם קפילא את החתיכה והתירה היא נבילה אך אין אומרים שהיא הפכה להיות כגופו של איסור שביכולת טעם הבשר לבד לאסור אלא רק ביחד אם החלב אוסרת ז"א סבר הר"ן במ"ד אפל"מ את דין "אין הנאסר". מ"ד אפל"א: נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור ולא האיסור עצמו, לפיכך כל שקיבלה חתיכה טעם חלב נשארת באיסורה אף שהחלב יצאה ממנה. | '''שיטת הר"ן:''' ביחס לחתיכה - אע"פ שנסרך בה החלב יותר אם יטעם קפילא ויתירה תותר, וכן אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה שטעם החלב ותותר כיוון שיש התפשטות טעמים שווה. ביחס לחתיכות - כל עוד לא טעם קפילא את החתיכה והתירה היא נבילה אך אין אומרים שהיא הפכה להיות כגופו של איסור שביכולת טעם הבשר לבד לאסור אלא רק ביחד אם החלב אוסרת ז"א סבר הר"ן במ"ד אפל"מ את דין "אין הנאסר". מ"ד אפל"א: נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור ולא האיסור עצמו, לפיכך כל שקיבלה חתיכה טעם חלב נשארת באיסורה אף שהחלב יצאה ממנה. | ||
בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו אסור אומר : נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה, החתיכה נשארת באיסורה. | בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו אסור אומר : נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה, החתיכה נשארת באיסורה. | ||
מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"א : | '''מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"א :''' | ||
שיטת הר"ן והרמב"ן : ביחס לחתיכה - אפילו אם תסחט את החלב מהבשר הבשר נשאר אסור. כיוון שסובר הר"ן בדעת רש"י שאין אומרים את דין "אין הנאסר אוסר אלא במקום שהאסור עצמו יכול לילך" ומכיוון שהחלב אינו בחתיכה וגם הוא האוסר החתיכה אינה אוסרת אחרים. | '''שיטת הר"ן והרמב"ן :''' ביחס לחתיכה - אפילו אם תסחט את החלב מהבשר הבשר נשאר אסור. כיוון שסובר הר"ן בדעת רש"י שאין אומרים את דין "אין הנאסר אוסר אלא במקום שהאסור עצמו יכול לילך" ומכיוון שהחלב אינו בחתיכה וגם הוא האוסר החתיכה אינה אוסרת אחרים. | ||
ביחס לחתיכות - טעם הבשר יוצא ואוסר את כל הקדרה וכל זה ללא ניעור. | ביחס לחתיכות - טעם הבשר יוצא ואוסר את כל הקדרה וכל זה ללא ניעור. | ||
שיטת הדרכי משה בטור: ע"פ דברי הטור "והיכא שנאסרה מחמת חלב נעשת כל החתיכה איסור ואם בישלה אם האחרות צריך 60 נגד כולה. ודייק הד"מ מהמילים "ואם בישלה" משמע שבלי בישול לא נאסרת שאר הקדרה כי אין החלב והבשר מתפשטים ביחד. ז"א הד"מ סבר שאומרים את דין "אין הנאסר אוסר אלא במקום שהאיסור עצמו יכול לילך" ולכן אם ניער צריך 60 כנגד כל החתיכה ואם לא החתיכה תשאר אסורה אך טעמה לא יאסור את החתיכות | '''שיטת הדרכי משה בטור:''' ע"פ דברי הטור "והיכא שנאסרה מחמת חלב נעשת כל החתיכה איסור ואם בישלה אם האחרות צריך 60 נגד כולה. ודייק הד"מ מהמילים "ואם בישלה" משמע שבלי בישול לא נאסרת שאר הקדרה כי אין החלב והבשר מתפשטים ביחד. ז"א הד"מ סבר שאומרים את דין "אין הנאסר אוסר אלא במקום שהאיסור עצמו יכול לילך" ולכן אם ניער צריך 60 כנגד כל החתיכה ואם לא החתיכה תשאר אסורה אך טעמה לא יאסור את החתיכות האחרת. | ||
שיטת המרדכי : טעם החלב אוסר את החלק העליון של החתיכה שמחוץ לרוטב ואינו יוצא מהחלק העליון. ואף שטעם הבשר יוצא אין הוא אוסר לבד כיוון שאין הנאסר אוסר אלא במקום שהאיסור יכול לילך עמו. ולכן למסקנה המרדכי פוסק שימתין עד שתצטנן הקדרה ולחתוך מה שחוץ לרוטב, ואם ניער צריך 60 כנגד החלק שחוץ לרוטב. | |||
'''שיטת המרדכי :'''טעם החלב אוסר את החלק העליון של החתיכה שמחוץ לרוטב ואינו יוצא מהחלק העליון. ואף שטעם הבשר יוצא אין הוא אוסר לבד כיוון שאין הנאסר אוסר אלא במקום שהאיסור יכול לילך עמו. ולכן למסקנה המרדכי פוסק שימתין עד שתצטנן הקדרה ולחתוך מה שחוץ לרוטב, ואם ניער צריך 60 כנגד החלק שחוץ לרוטב. | |||
'''שיטת התוס' :''' תוס' הבין שהחתיכה חוץ לרוטב כי אם לא הטיפה תתבטל בכל הקדרה ולא נאסרה החתיכה כלל אף אם נפלה הטיפה על החתיכה בתחילה. ומכיוון שהמשנה במפורש כותבת "ניער את הקדירה" ורק כך נותנת המשנה לחתיכה הראשונה יכולת לאסור את שאר החתיכות משמע שהחתיכה אינה ברוטב ורק ע"י הניעור הקדרה משתתפת בביטול. | '''שיטת התוס' :''' תוס' הבין שהחתיכה חוץ לרוטב כי אם לא הטיפה תתבטל בכל הקדרה ולא נאסרה החתיכה כלל אף אם נפלה הטיפה על החתיכה בתחילה. ומכיוון שהמשנה במפורש כותבת "ניער את הקדירה" ורק כך נותנת המשנה לחתיכה הראשונה יכולת לאסור את שאר החתיכות משמע שהחתיכה אינה ברוטב ורק ע"י הניעור הקדרה משתתפת בביטול. | ||
'''קשה אם החתיכה נאסרת כולה שתאסור גם את החתיכה התחתונה לה?''' | '''קשה אם החתיכה נאסרת כולה שתאסור גם את החתיכה התחתונה לה?''' | ||
תוס' מתרץ – מצינו מקרה כזה בג"מ (קח:) נפלה טיפת חלב על חתיכה ולא ניער ולא כיסה. אומרת הגמ' מבלע בלע מפלט לא פלט. משמע שהחלב שאסר את החתיכה הראשונה לא ממשיך לחתיכה התחתונה אם לא ניער כלל. | '''תוס' מתרץ''' – מצינו מקרה כזה בג"מ (קח:) נפלה טיפת חלב על חתיכה ולא ניער ולא כיסה. אומרת הגמ' מבלע בלע מפלט לא פלט. משמע שהחלב שאסר את החתיכה הראשונה לא ממשיך לחתיכה התחתונה אם לא ניער כלל. | ||
'''נשאלת השאלה למה טעם הבשר לבדו לא אוסר את הקדרה אף ללא ניעור???''' | '''נשאלת השאלה למה טעם הבשר לבדו לא אוסר את הקדרה אף ללא ניעור???''' | ||
דף (קח:) "טיפת חלב שנפלה על חתיכה כיוון שנתנה טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשת נבילה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים עד שתתין טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות.אמר רבי נראין דברי ר' יהודה - בשלא ניער ולא כיסה ודברי חכמים - בשניער וכסה". הגמ' שואלת: מאי לא ניער ולא כיסה? אילמא לא ניער ולא כיסה כלל [אם נעמיד שרבי פסק כר' יהודה במקרה הזה קשה שהרי] מבלע בלע מפלט לא פלט [החלב לא יוצא מהחתיכה ללא ניעור אלא רק טעם בשר יוצא] קסבר רבי אפל"א " | דף (קח:) "טיפת חלב שנפלה על חתיכה כיוון שנתנה טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשת נבילה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים עד שתתין טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות.אמר רבי נראין דברי ר' יהודה - בשלא ניער ולא כיסה ודברי חכמים - בשניער וכסה". הגמ' שואלת: מאי לא ניער ולא כיסה? אילמא לא ניער ולא כיסה כלל [אם נעמיד שרבי פסק כר' יהודה במקרה הזה קשה שהרי] מבלע בלע מפלט לא פלט [החלב לא יוצא מהחתיכה ללא ניעור אלא רק טעם בשר יוצא] קסבר רבי אפל"א " | ||
| שורה 58: | שורה 59: | ||
'''שיטת הר"ן:''' שאלת הגמ' "מאי לא ניער" היא אליבא מ"ד אפל"מ ורק לשיטתו הבשר לא אוסר לבדו ללא חלב אך למסקנה רבי סובר כאפל"א שטעם הבשר אוסר לבדו את שאר החתיכות. | '''שיטת הר"ן:''' שאלת הגמ' "מאי לא ניער" היא אליבא מ"ד אפל"מ ורק לשיטתו הבשר לא אוסר לבדו ללא חלב אך למסקנה רבי סובר כאפל"א שטעם הבשר אוסר לבדו את שאר החתיכות. | ||
ולכן המחלוקת בין אפל"א לאפל"מ לשיטת הר"ן היא : גם בדילול וגם בהפרדה יש מח' אפל"א ואפל"מ. | ולכן המחלוקת בין אפל"א לאפל"מ לשיטת הר"ן היא : גם בדילול וגם בהפרדה יש מח' אפל"א ואפל"מ. | ||
מ"ד אפל"מ סובר : (אין חנ"נ) ביחס לחתיכה- אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה מטעם חלב ותותר ע"י 60. ביחס לחתיכות- רק ע"י שיצא טעם בשר וחלב ביחד מהחתיכה לחתיכות יאסרו החתיכות. | '''מ"ד אפל"מ סובר :''' (אין חנ"נ) ביחס לחתיכה- אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה מטעם חלב ותותר ע"י 60. ביחס לחתיכות- רק ע"י שיצא טעם בשר וחלב ביחד מהחתיכה לחתיכות יאסרו החתיכות. | ||
מ"ד אפל"א סובר : ביחס לחתיכה - טעם העצמי של החתיכה אסור אף ללא חלב. ביחס לחתיכות- טעם הבשר אוסר את החתיכות. | '''מ"ד אפל"א סובר :''' ביחס לחתיכה - טעם העצמי של החתיכה אסור אף ללא חלב. ביחס לחתיכות- טעם הבשר אוסר את החתיכות. | ||
'''שיטת ר"י ורשב"א:''' שאלת הגמ' "מאי לא ניער" היא לא בשיטת מ"ד מסוים אלא מציאותי למה התכוון רבי וזו ראיה ברורה שטעם לבדו לא אוסר והמח' של אפל"א ואפל"מ היא בנושא אחר. | '''שיטת ר"י ורשב"א:''' שאלת הגמ' "מאי לא ניער" היא לא בשיטת מ"ד מסוים אלא מציאותי למה התכוון רבי וזו ראיה ברורה שטעם לבדו לא אוסר והמח' של אפל"א ואפל"מ היא בנושא אחר. | ||
ולכן המח' בין אפל"א לאפל"מ בהבנת ר"י ורשב"א היא : אין מחלוקת אם הפרידו את החלב מהבשר ולכו"ע הבשר איננו אוסר אלא המחלוקת היא אם דיללו את טעם הבשר ע"י בישול בעוד חתיכות האם החתיכה נשארת באיסורה. | ולכן המח' בין אפל"א לאפל"מ בהבנת ר"י ורשב"א היא : אין מחלוקת אם הפרידו את החלב מהבשר ולכו"ע הבשר איננו אוסר אלא המחלוקת היא אם דיללו את טעם הבשר ע"י בישול בעוד חתיכות האם החתיכה נשארת באיסורה. | ||
אפל"מ: ביחס לחתיכה - אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה מטעם חלב ותתור. | '''אפל"מ:''' ביחס לחתיכה - אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה מטעם חלב ותתור. | ||
ביחס לחתיכות - רק ע"י שיצא טעם בשר וחלב ביחד מהחתיכה לחתיכות יאסרו החתיכות. | ביחס לחתיכות - רק ע"י שיצא טעם בשר וחלב ביחד מהחתיכה לחתיכות יאסרו החתיכות. | ||
'''אפל"א:''' ביחס לחתיכה- אם עדגיין נשארו שאריות חלב בחתיכה נשארת אסורה אך אם יוציא את החלב שאפי' משהו לא ישאר היא מותרת. ביחס לחתיכות- כיוון שיוצא טעם חלב וטעם בשר החתיכה אוסרת אותן. | |||
'''ההכרעה ההלכתית בנושא :''' השו"ע ביו"ד סימן צ"ב כתב נפל חלב לתוך קדירה של בשר, טועמין החתיכה שנפל עליה החלב, אם אין בה טעם חלב, הכל מותר. ואם יש בחתיכה מטעימת חלב, נאסרה אותה חתיכה. כלומר החתיכה נעשת נבילה ועכשיו החתיכה יכולה לאסור את כל האוכל שבקדרה ולכן משערין בכולה, אם היה בכל מה שיש בקדירה מהחתיכות והירק והמרק והתבלין כדי שתהא חתיכה זו אחד מששים מהכל, החתיכה אסורה והשאר מותר במה דברים אמורים ,שצריך 60 בכל האוכל שבקדרה מול החתיכה שנאסרה בשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב, אלא לבסוף... | |||
'''נחלקו האחרונים כמו מי הכריע השו"ע :''' | '''נחלקו האחרונים כמו מי הכריע השו"ע :''' | ||
'''ט"ז (סק"ב) :''' השו"ע פסק כשיטת רש"י כיוון שנקט את לשון הרמב"ם (פ"ט ה"ט). והרמב"ם דיבר בתחילה ללא ניעור, משמע שאף ללא ניעור אם יש בחתיכה מטעימת חלב נאסרה אותה חתיכה ואם אין 60 בקדרה נאסרה אף כל הקדרה. שהרי לפי רש"י בהבנת הט"ז (בניגוד לד"מ) כל הקדרה תאסר לבסוף אף ללא ניעור ובהמשך דבריו "אלא לבסוף" הסביר הט"ז סק"ה שהניעור בסוף הוא עצה טובה שלא ישאר טעם חלב בחתיכה. | '''ט"ז (סק"ב) :''' השו"ע פסק כשיטת רש"י כיוון שנקט את לשון הרמב"ם (פ"ט ה"ט). והרמב"ם דיבר בתחילה ללא ניעור, משמע שאף ללא ניעור אם יש בחתיכה מטעימת חלב נאסרה אותה חתיכה ואם אין 60 בקדרה נאסרה אף כל הקדרה. שהרי לפי רש"י בהבנת הט"ז (בניגוד לד"מ) כל הקדרה תאסר לבסוף אף ללא ניעור ובהמשך דבריו "אלא לבסוף" הסביר הט"ז סק"ה שהניעור בסוף הוא עצה טובה שלא ישאר טעם חלב בחתיכה. | ||
'''ש"ך (סק"ד):''' שו"ע פסק כר"י(תוס'). וחולק על הט"ז בנק' הכסף שהרי כתוב במפורש " במה דברים אמורים, בשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב, אלא לבסוף" משמע שאם לא היה מנער כלל אף לא לבסוף אין הקדרה נאסרת. מובן מכאן שהשו"ע דיבר שהחתיכה מחוץ לרוטב ורק היא תיאסר ורק אם ינער את הקדרה יאסר שאר הקדרה כהבנת ר"י. | '''ש"ך (סק"ד):''' שו"ע פסק כר"י(תוס'). וחולק על הט"ז בנק' הכסף שהרי כתוב במפורש " במה דברים אמורים, בשלא ניער הקדירה בתחלה כשנפל החלב, אלא לבסוף" משמע שאם לא היה מנער כלל אף לא לבסוף אין הקדרה נאסרת. מובן מכאן שהשו"ע דיבר שהחתיכה מחוץ לרוטב ורק היא תיאסר ורק אם ינער את הקדרה יאסר שאר הקדרה כהבנת ר"י. | ||
'''פסיקת הרמ"א :''' וכן אם לא ניער כלל, את הקדרה כאשר נפלה הטיפה לא בתחלה ולא בסוף, ולא כיסה כלל, אם יש ס' בקדירה נגד טיפת חלב שנפל, אינו אסור רק החתיכה לבד, ושאר הקדירה מותרת. | '''פסיקת הרמ"א :''' וכן אם לא ניער כלל, את הקדרה כאשר נפלה הטיפה לא בתחלה ולא בסוף, ולא כיסה כלל, אם יש ס' בקדירה נגד טיפת חלב שנפל, אינו אסור רק החתיכה לבד, ושאר הקדירה מותרת. | ||
'''5 שיטות בהסבר הרמ"א:''' | '''5 שיטות בהסבר הרמ"א:''' | ||
'''ש"ך (סק"ו)''' – הרמ"א דיבר על מקרה אחר מהשו"ע באופן שהחתיכה נמצאת חלקה ברוטב והסתפק האם לפסוק כרש"י או כר"י ולכן החמיר כשניהם והצריך 60 לבטל את הטיפה כי חשש לר"י ושהחתיכה אסורה אם אין 60 כי חשש לרש"י. נשאר קשה על הש"ך המילה "וכן". | '''ש"ך (סק"ו)''' – הרמ"א דיבר על מקרה אחר מהשו"ע באופן שהחתיכה נמצאת חלקה ברוטב והסתפק האם לפסוק כרש"י או כר"י ולכן החמיר כשניהם והצריך 60 לבטל את הטיפה כי חשש לר"י ושהחתיכה אסורה אם אין 60 כי חשש לרש"י. נשאר קשה על הש"ך המילה "וכן". | ||
'''ט"ז (סק"ב)''' – הרמ"א דיבר על אותו מקרה של השו"ע והוא הסביר כרש"י והרמ"א פסק כר"י שהטיפה מתפשטת בכל הקדרה ומספיק 60 כנגד הטיפה, אך מ"מ הרמ"א שהחתיכה עצמה אסורה מסברה דנפשיה שכן נשאר בה יותר טעם. נשאר קשה על הט"ז הרמ"א בסע' ד' שפסק שצריך 60 נגד החתיכה משמע שפסק כרש"י שהיא נאסרת תחילה מן הדין.משבצ"ז (סק"ה): כתב להלכה סבר הט"ז שהעיקר בדעת הרמ"א כהכרעתו בסע' ד'. | |||
'''ט"ז (סק"ב)''' – הרמ"א דיבר על אותו מקרה של השו"ע והוא הסביר כרש"י והרמ"א פסק כר"י שהטיפה מתפשטת בכל הקדרה ומספיק 60 כנגד הטיפה, אך מ"מ הרמ"א שהחתיכה עצמה אסורה מסברה דנפשיה שכן נשאר בה יותר טעם. נשאר קשה על הט"ז הרמ"א בסע' ד' שפסק שצריך 60 נגד החתיכה משמע שפסק כרש"י שהיא נאסרת תחילה מן הדין.'''משבצ"ז (סק"ה):''' כתב להלכה סבר הט"ז שהעיקר בדעת הרמ"א כהכרעתו בסע' ד'. | |||
'''רע"א''' – הרמ"א מובן ע"פ דבריו בסי' ק"ה שאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ומחמירים תמיד ולכן שכולה חוץ לרוטב חתיכה עצמה- אסורה שאין אנו בקיאין ולכן אמרינן שהחלב הכחוש מפעפע רק בה. ושאר הקדרה מותרת אם יש 60 נגד החלב כיוון שיש ספק שהחלב מפעפע בכל הקדרה אף ללא רוטב. | '''רע"א''' – הרמ"א מובן ע"פ דבריו בסי' ק"ה שאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ומחמירים תמיד ולכן שכולה חוץ לרוטב חתיכה עצמה- אסורה שאין אנו בקיאין ולכן אמרינן שהחלב הכחוש מפעפע רק בה. ושאר הקדרה מותרת אם יש 60 נגד החלב כיוון שיש ספק שהחלב מפעפע בכל הקדרה אף ללא רוטב. | ||
'''באר הגולה''' – הגיה "אם אין 60 בקדרה..." משמע שפסק כרש"י אך קשה כי פשוט שכאשר החתיכה מחוץ לרוטב אין הקדרה מצטרפת לביטול הטיפה. | '''באר הגולה''' – הגיה "אם אין 60 בקדרה..." משמע שפסק כרש"י אך קשה כי פשוט שכאשר החתיכה מחוץ לרוטב אין הקדרה מצטרפת לביטול הטיפה. | ||
'''הגר"א''' – הגיה "אם אין 60 בה חתיכה נגד טיפת החלב..." ובא ללמדנו שהחלב אינו ממשיך לקדרה ללא ניעור ולכן היא לא נאסרה. משמע שסובר כהבנת ר"י ורשב"א בהפרדה גמורה ולא כהר"ן. | '''הגר"א''' – הגיה "אם אין 60 בה חתיכה נגד טיפת החלב..." ובא ללמדנו שהחלב אינו ממשיך לקדרה ללא ניעור ולכן היא לא נאסרה. משמע שסובר כהבנת ר"י ורשב"א בהפרדה גמורה ולא כהר"ן. | ||