40
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"
←א. חנ"נ בבשר בחלב :
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''שיטת רש"י :''' רש"י ביאר שטיפת החלב נפלה בתוך הקדירה על אחת מן החתיכות ולא הגיס את הקדירה ולא נחלק טעם הטיפה אלא לאותה חתיכה בלבד ואותה חתיכה נאסרה כי אותה חתיכה לבדה אין ששים לבטל הטיפה. רש"י סבר שבמשנה יש שני מקרים שונים, ובמקרה הראשון אין דיון על שאר החתיכות אלא רק על החתיכה שנפל עליה טיפת חלב והיא נאסרת כולה. | '''שיטת רש"י :''' רש"י ביאר שטיפת החלב נפלה בתוך הקדירה על אחת מן החתיכות ולא הגיס את הקדירה ולא נחלק טעם הטיפה אלא לאותה חתיכה בלבד ואותה חתיכה נאסרה כי אותה חתיכה לבדה אין ששים לבטל הטיפה. רש"י סבר שבמשנה יש שני מקרים שונים, ובמקרה הראשון אין דיון על שאר החתיכות אלא רק על החתיכה שנפל עליה טיפת חלב והיא נאסרת כולה. | ||
''' | |||
נחלקו הפוס' לפי רש"י היכן החתיכה ממוקמת כדי שתתמודד רק היא מול טיפת החלב ולא כל הקדרה : | נחלקו הפוס' לפי רש"י היכן החתיכה ממוקמת כדי שתתמודד רק היא מול טיפת החלב ולא כל הקדרה :''' | ||
ב"י - רש"י לא פירש אלא נומר מסברה בדרך כלל לא כל החתיכות בתוך הרוטב והטיפה נפלה על חלק החתיכה שחוץ לרוטב. | ב"י - רש"י לא פירש אלא נומר מסברה בדרך כלל לא כל החתיכות בתוך הרוטב והטיפה נפלה על חלק החתיכה שחוץ לרוטב. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
'''סיכום קצר''' – למדנו שחתיכת בשר נעשת נבילה כאשר היא נפגשת בבישול (בחום) עם חלב רק שאין פי 60 בחתיכה כנגד החלב ומאותו רגע חתיכת הבשר נעשת איסור בפני עצמו. בהמשך נראה שנחלקו האחרונים מה היא פסיקת השו"ע בדין החתיכה לבדה כהבנת רש"י או תוס'. | '''סיכום קצר''' – למדנו שחתיכת בשר נעשת נבילה כאשר היא נפגשת בבישול (בחום) עם חלב רק שאין פי 60 בחתיכה כנגד החלב ומאותו רגע חתיכת הבשר נעשת איסור בפני עצמו. בהמשך נראה שנחלקו האחרונים מה היא פסיקת השו"ע בדין החתיכה לבדה כהבנת רש"י או תוס'. | ||
ועכשיו נמשיך לבאר את דין שאר הקדרה ע"פ דברי המשך המשנה. | '''ועכשיו נמשיך לבאר את דין שאר הקדרה ע"פ דברי המשך המשנה.''' | ||
'''2. באיזה אופן שאר הקדירה תשתתף בביטול הטיפה ובאיזה אופן אינה משתתפת ?''' | '''2. באיזה אופן שאר הקדירה תשתתף בביטול הטיפה ובאיזה אופן אינה משתתפת ?''' | ||
מקור : חולין דף קח. משנה חלק ב': ניער את הקדרה שנפל לתוכה החלב, אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה – אסור. | מקור : חולין דף קח. משנה חלק ב': ניער את הקדרה שנפל לתוכה החלב, אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה – אסור. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
אך מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"מ : | אך מצינו הבנות שונות בהסבר מ"ד אפל"מ : | ||
שיטת רש"י: ביחס לחתיכה ביחס לחתיכות - היא מותרת אף ללא טעימת גוי כי הטעם מתחלק בשווה בכל הקדרה. | שיטת רש"י: ביחס לחתיכה ביחס לחתיכות - היא מותרת אף ללא טעימת גוי כי הטעם מתחלק בשווה בכל הקדרה. | ||
שיטת הרמב"ן: ביחס לחתיכה - החתיכה נשארת באיסורה ובזה לא נחלקו מ"ד אפל"מ ואפל"א. ביחס לחתיכות- המ"ח בין אפל"א לאפל"מ היא רק לגבי שאר החתיכות. למ"ד אפל"מ אם תסחט לגמרי את החלב מהחתיכה החתיכה היא נחשבת היתר לגבי החתיכות ז"א שאינה אוסרת אותן מדין מין במינו לא בטיל אך החתיכה עצמה אסורה. המילה מותר הכוונה לשאר הקדרה שמותרת. למ"ד אפל"א אפילו אם תסחט את החתיכה היא נשארת באיסורה ואוסרת את השאר מדין מין במינו לבטיל. | |||
שיטת הר"ן: ביחס לחתיכה - אע"פ שנסרך בה החלב יותר אם יטעם קפילא ויתירה תותר, וכן אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה שטעם החלב ותותר כיוון שיש התפשטות טעמים שווה. ביחס לחתיכות - כל עוד לא טעם קפילא את החתיכה והתירה היא נבילה אך אין אומרים שהיא הפכה להיות כגופו של איסור שביכולת טעם הבשר לבד לאסור אלא רק ביחד אם החלב אוסרת ז"א סבר הר"ן במ"ד אפל"מ את דין "אין הנאסר". מ"ד אפל"א: נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור ולא האיסור עצמו, לפיכך כל שקיבלה חתיכה טעם חלב נשארת באיסורה אף שהחלב יצאה ממנה. | שיטת הר"ן: ביחס לחתיכה - אע"פ שנסרך בה החלב יותר אם יטעם קפילא ויתירה תותר, וכן אם יבשלו אותה אם עוד חתיכות תדולל החתיכה שטעם החלב ותותר כיוון שיש התפשטות טעמים שווה. ביחס לחתיכות - כל עוד לא טעם קפילא את החתיכה והתירה היא נבילה אך אין אומרים שהיא הפכה להיות כגופו של איסור שביכולת טעם הבשר לבד לאסור אלא רק ביחד אם החלב אוסרת ז"א סבר הר"ן במ"ד אפל"מ את דין "אין הנאסר". מ"ד אפל"א: נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור ולא האיסור עצמו, לפיכך כל שקיבלה חתיכה טעם חלב נשארת באיסורה אף שהחלב יצאה ממנה. | ||
בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו אסור אומר : נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה, החתיכה נשארת באיסורה. | בפשטות מ"ד אפשר לסוחטו אסור אומר : נתינת טעם הינה תנאי בהיווצרות האיסור לפיכך אם יצא כל טעם החלב מן החתיכה, החתיכה נשארת באיסורה. | ||