134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר") | בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים: '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר") שחמץ נוקשה הוא חמץ רע שאינו ראוי לאכילה, וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). בד"ה "והאוכלו בארבעים", מתייחס רש"י לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה. רש"י מוסיף שם להגדרת חמץ נוקשה, שהסיבה לכך שהוא אינו ראוי לאכילה היא שהחמיץ קצת ולא גמר. לדעת '''המג"א''' (או"ח סי' תמ"ב א') וה'''פמ"ג''' (פתיחה כוללת פתיחה להלכות פסח ח"ב פ"ב) הראשונים הנ"ל אכן חולקים בהגדרת "חמץ נוקשה". אמנם ל"'''מנחת ברוך'''" (סימן מ"ד) אין מחלוקת: גם לרש"י וסיעתו, הגדרת חמץ נוקשה הוא שלא נעשה חמץ גמור, ומה שנקטו שאינו ראוי לאכילה הוא בדרך "סימן", כלומר: בדר"כ חמץ שאינו מגיר לגמרו הוא אינו ראוי לאכילה. | ||
שאינו ראוי לאכילה- | |||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
בסיבת הפטור (עכ"פ מכרת) ב"חמץ נוקשה" נחלקו האחרונים: ה"מנחת ברוך" (שם) מביא שלגר"א והפנ"י ועוד אחרונים הפטור שייך לפטור של "שלא כדרך אכילתו" (האמור בכל איסורי התורה, כמובא ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות | בסיבת הפטור (עכ"פ מכרת) ב"חמץ נוקשה" נחלקו האחרונים: ה"מנחת ברוך" (שם) מביא שלגר"א והפנ"י ועוד אחרונים הפטור שייך לפטור של "שלא כדרך אכילתו" (האמור בכל איסורי התורה, כמובא ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות יא י). אך, ה"מנחת ברוך" עצמו חלק על כך, והביא שגם ה"מקור חיים" סובר שבאיסור חמץ בכלל לא נאמר פטור זה. אלא זהו פטור מקומי מיוחד בחמץ. | ||