134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 162: | שורה 162: | ||
ה'''ב"י''' (או"ח סוף סימן תמ"ז) הביא משו"ת הריב"ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח, משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה. דברי הריב"ש נפסקו להלכה ב'''שו"ע''' (תמז יב). ה'''מג"א'''(תמב א) הוכיח מכך שלמחבר איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. המג"א הבין שהמחבר פסק כשיטת הר"ן, וא"כ גם באכילתו אין איסור תורה. גם הגר"א בביאורו (תמז יב) כתב | ה'''ב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1989 (או"ח סוף סימן תמ"ז)] הביא משו"ת הריב"ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח, משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה. דברי הריב"ש נפסקו להלכה ב'''שו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2188 (תמז יב)]. ה'''מג"א'''(תמב א) הוכיח מכך שלמחבר איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. המג"א הבין שהמחבר פסק כשיטת הר"ן, וא"כ גם באכילתו אין איסור תורה. גם הגר"א בביאורו (תמז יב) כתב שבחמץ נוקשה פטור אפי' על אכילתו. '''הפמ"ג''' (בפתיחה הכוללת שם ס"ז) הסכים לראיית המג"א ביחס לדעת המחבר שאיסור השהית חמץ נוקשה הוא אכן מדרבנן, אך לגבי איסור אכילתו הוא מסתפק אם הוא מן התורה או מדרבנן. ב'''"כף החיים"''' (תמז רסה) הביא להקת אחרונים הסוברים שלעניין אכילה חמץ נוקשה אסור מן התורה. | ||
'''המשנ"ב''' (תמז קז ובהרחבה בסי' תמב ב), ה"כף החיים"(שם רס) וה'''"שתילי זיתים"''' (תמז לט) ביארו את טעם השו"ע כמג"א (לעניין איסור שהיה): שחמץ נוקשה אסור מדרבנן (וכשיטת הרמב"ן בדעת הרי"ף שהובאה לעיל). | '''המשנ"ב''' (תמז קז ובהרחבה בסי' תמב ב), ה"כף החיים" (שם רס) וה'''"שתילי זיתים"''' (תמז לט) ביארו את טעם השו"ע כמג"א (לעניין איסור שהיה): שחמץ נוקשה אסור מדרבנן (וכשיטת הרמב"ן בדעת הרי"ף שהובאה לעיל). | ||
ב'''"כף החיים"''' (שם) העיר שה"אבן העוזר" וה"משכנות יעקב" הוכיחו שדעת הרי"ף והרמב"ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה (גם לעניין בל יראה), וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו"ע. | ב'''"כף החיים"''' (שם) העיר שה"אבן העוזר" וה"משכנות יעקב" הוכיחו שדעת הרי"ף והרמב"ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה (גם לעניין בל יראה), וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו"ע. | ||
| שורה 176: | שורה 176: | ||
לעיל (בפרק "פריטים שהוגדרו בש"ס ובראשונים כחמץ נוקשה") הבאנו מחלוקת הראשונים ביחס לעיסה שנילושה במי פירות. להלכה נחלקו מרן והרמ"א בדין זה. ב'''שו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2225 (תסב א)] פסק מרן כר"ת- שמי פירות אינם מחמיצים כלל. לעומתו, כתב '''הרמ"א''' (שם ד) שיש להחמיר כשיטת רש"י, שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה, אא"כ בשעת הדחק. | לעיל (בפרק "פריטים שהוגדרו בש"ס ובראשונים כחמץ נוקשה") הבאנו מחלוקת הראשונים ביחס לעיסה שנילושה במי פירות. להלכה נחלקו מרן והרמ"א בדין זה. ב'''שו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2225 (תסב א)] פסק מרן כר"ת- שמי פירות אינם מחמיצים כלל. לעומתו, כתב '''הרמ"א''' (שם ד) שיש להחמיר כשיטת רש"י, שמי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה, אא"כ בשעת הדחק. | ||
עפי"ז, כתב הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת '''יביע אומר''' (ט או"ח מב) להכשיר שיווק עוגיות 'מצה עשירה' לספרדים. שם הביא את דעת הגר"א בקשי שהחמיר בכך הן מצד מחלוקת הראשונים הנ"ל, והן מטעם שבמפעל מוסיפים חומר כימי היוצר ניפוח של העיסה (ממלאה באוויר). הרב עובדיה דוחה את טענותיו, ומוסיף שגם הגרמ"ש עמאר, שנשלח לברר את העניין מקרוב, הסכים להיתרו. נזכיר, שדעת הגר"מ אליהו זצ"ל (כפי ששמעתי ממנו בפירוש) | עפי"ז, כתב הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת '''יביע אומר''' (ט או"ח מב) להכשיר שיווק עוגיות 'מצה עשירה' לספרדים. שם הביא את דעת הגר"א בקשי שהחמיר בכך הן מצד מחלוקת הראשונים הנ"ל, והן מטעם שבמפעל מוסיפים חומר כימי היוצר ניפוח של העיסה (ממלאה באוויר). הרב עובדיה דוחה את טענותיו, ומוסיף שגם הגרמ"ש עמאר, שנשלח לברר את העניין מקרוב, הסכים להיתרו. נזכיר, שדעת הגר"מ אליהו זצ"ל (כפי ששמעתי ממנו בפירוש) הייתה נגד היתר זה. אחת הסיבות להתנגדותו היא שבמפעל גדול קשה לשלוט בכך שלא יתערבו מעט מים בעיסה (שבאופן זה גם לדעת ר"ת ומרן מי פירות מחמיצים חימוץ נוקשה). | ||
[[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]] | [[קטגוריה: חמץ]] [[קטגוריה: פסחים מב]] [[קטגוריה: פסחים מג]][[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ד]] [[קטגוריה: חמץ ומצה פרק ה]] [[קטגוריה: אורח חיים תמז]] | ||