134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=== משמעות הביטוי "נוקשה"=== | === משמעות הביטוי "נוקשה"=== | ||
'''רש"י''' (מנחות נד א) פי' מל' 'קשיש' (כך ביאר ה"בארות מים" את דבריו)דהיינו חלש. כלומר: איכות החימוץ שלו נמוכה. '''רבנו גרשום''' (שם) מפרש שהוא מל' 'קשה':העיסה קשה ואינה ראויה לאכילה (מחלוקת זו משליכה,לכאורה, על הגדרת המושג חמץ נוקשה, עליה נכתוב בסמוך). | '''רש"י''' (מנחות נד א) פי' מל' 'קשיש' (כך ביאר ה"בארות מים" את דבריו) דהיינו חלש. כלומר: איכות החימוץ שלו נמוכה. '''רבנו גרשום''' (שם) מפרש שהוא מל' 'קשה':העיסה קשה ואינה ראויה לאכילה (מחלוקת זו משליכה,לכאורה, על הגדרת המושג חמץ נוקשה, עליה נכתוב בסמוך). | ||
== | ==פריטים שהוגדרו בש"ס ובראשונים כחמץ נוקשה == | ||
===המשנה בפסחים ג א=== | |||
כבר התבאר שהמשנה כוללת שתי קטגוריות (שהגמ' הבבלית קראה להן תערובת חמץ וחמץ נוקשה). חלוקה זו מצויה גם ב'''ירושלמי''' (פסחים ג א). אמנם ה"ירושלמי" מבין שגם בדוגמאות שהביאה המשנה | |||
לתערובת חמץ (היינו "כותח הבבלי שיכר המדי חומץ האדומי וזיתום המצרי") ישנו רוב של חמץ, ולכן הקשה מדוע לא חייבים כרת על פריטים אלו? ה"ירושלמי" מתרץ שהסיבה היא שחימוצם אינו "ברור". ה'''קרבן העדה''' במקום מסביר שהביטוי "אינו ברור" משמעו שהוא דומה לחמץ נוקשה. '''הרידב"ז''' (סוד"ה "התיבון") מבאר שאעפ"י שיש ברכיבי התערובת חמץ גמור, מ"מ הם אינם גורמים חימוץ גמור לכל התערובת, אלא לחימוץ נוקשה בלבד. לפי"ז תירוץ הירושלמי הוא שאמנם יש כאן רוב של חמץ, אלא שזהו חמץ נוקשה, ולא רוב של חמץ גמור. מ"מ שמענו מהירושלמי שגם החלק הראשון של המשנה, מהוה דוגמאות לחמץ נוקשה, מלבד היותו תערובת חמץ גמור. | |||
===שיאור=== | |||
'''הגמ'''' (שם מג א), בהתייחסה לחמץ נוקשה, מביאה ראיה | |||
===מי פירות=== | |||
== הגדרת המושג == | == הגדרת המושג == | ||