134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 72: | שורה 72: | ||
=='''שיטת הרמב"ם'''== | |||
===הסוברים שלרמב"ם האוכלו חייב מלקות=== | |||
בשו"ת "ברכת אברהם" (סימן כא) קובל השואל, ר' דניאל הבבלי על כך שהרמב"ם לא הזכיר את המושג "חמץ נוקשה" ב"משנה תורה". השואל (שדעתו כדעת "בעל המאור"), הבין מהשמטת מושג זה, שהרמב"ם סבור שאין שום איסור בהשהייה או באכילה של חמץ נוקשה. | בשו"ת "ברכת אברהם" (סימן כא) קובל השואל, ר' דניאל הבבלי על כך שהרמב"ם לא הזכיר את המושג "חמץ נוקשה" ב"משנה תורה". השואל (שדעתו כדעת "בעל המאור"), הבין מהשמטת מושג זה, שהרמב"ם סבור שאין שום איסור בהשהייה או באכילה של חמץ נוקשה. | ||
| שורה 78: | שורה 80: | ||
אמנם, ר"א לא פירש מהי רמת האיסור של חמץ נוקשה, אך מהשוואתו בין דין תערובת חמץ לחמץ נוקשה נראה, שכוונתו היא שהרמב"ם אינו חולק על דברי השואל כלל, ושיטתו היא כשיטת בעל המאור: שהאוכל חמץ נוקשה בפסח- חייב מלקות. להבנה זו בדעת הרמב"ם כיון גם '''הצל"ח''' (פסחים מב. ד"ה "ואלו עוברין בפסח"), שהסיק שלדעת הרמב"ם שהאוכל חמץ נוקשה בפסח חייב מלקות, מדין "שיאור ישרף והאוכלו פטור" (ולהבנת הצל"ח הכוונה פטור מכרת אך חייב מלקות), שהביא הרמב"ם (חו"מ ה יג). | אמנם, ר"א לא פירש מהי רמת האיסור של חמץ נוקשה, אך מהשוואתו בין דין תערובת חמץ לחמץ נוקשה נראה, שכוונתו היא שהרמב"ם אינו חולק על דברי השואל כלל, ושיטתו היא כשיטת בעל המאור: שהאוכל חמץ נוקשה בפסח- חייב מלקות. להבנה זו בדעת הרמב"ם כיון גם '''הצל"ח''' (פסחים מב. ד"ה "ואלו עוברין בפסח"), שהסיק שלדעת הרמב"ם שהאוכל חמץ נוקשה בפסח חייב מלקות, מדין "שיאור ישרף והאוכלו פטור" (ולהבנת הצל"ח הכוונה פטור מכרת אך חייב מלקות), שהביא הרמב"ם (חו"מ ה יג). | ||
===הסוברים שלרמב"ם עובר בלאו אך אין מלקות=== | |||
'''החת"ס''' (בחי' פסחים [מג.] ד"ה "הרמב"ם" בקטע "וא"ש נמי") הבין בדעת הרמב"ם (בשל השמטת המושג "חמץ נוקשה" בחיבורו, כדקדוק ר"ד הבבלי כנ"ל), שאיסור חמץ נוקשה הוא איסור דאורייתא, אלא שאין לוקין אף על אכילתו. כן הבין בדעת הרמב"ם גם '''ה"מנחת ברוך"''' (בסי' מז), שפירש כך גם בדעת הרי"ף, כנ"ל. | '''החת"ס''' (בחי' פסחים [מג.] ד"ה "הרמב"ם" בקטע "וא"ש נמי") הבין בדעת הרמב"ם (בשל השמטת המושג "חמץ נוקשה" בחיבורו, כדקדוק ר"ד הבבלי כנ"ל), שאיסור חמץ נוקשה הוא איסור דאורייתא, אלא שאין לוקין אף על אכילתו. כן הבין בדעת הרמב"ם גם '''ה"מנחת ברוך"''' (בסי' מז), שפירש כך גם בדעת הרי"ף, כנ"ל. | ||
מפרשים אחרים (כך נראה בדעת '''הלח"מ''' (ד יא), וכן מסיק ה'''"ערוך השלחן"''' (או"ח תמב א) ועוד מפרשים) לומדים בדעת הרמב"ם, שסובר כדעת הרי"ף עפ"י הבנת הרמב"ן- שאיסור חמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. | ===הסוברים שלרמב"ם עובר באיסור דרבנן בלבד=== | ||
מפרשים אחרים (כך נראה בדעת '''הלח"מ''' (ד יא), וכן מסיק ה'''"ערוך השלחן"''' (או"ח תמב א) ועוד מפרשים) לומדים בדעת הרמב"ם, שסובר כדעת הרי"ף עפ"י הבנת הרמב"ן והר"ן- שאיסור חמץ נוקשה הוא מדרבנן בלבד. | |||
===שיטת הגר"א בדעת הרמב"ם=== | |||
'''הגר"א''' (בביאורו לאור"ח תנג ב) מבאר שלדעת הרמב"ם קיים חילוק בין איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שהוא מדרבנן, משום שהוא "שלא כדרך אכילתו". | '''הגר"א''' (בביאורו לאור"ח תנג ב) מבאר שלדעת הרמב"ם קיים חילוק בין איסור "בל יראה" בחמץ נוקשה- שהוא מדאוריתא, לבין איסור אכילתו- שהוא מדרבנן, משום שהוא "שלא כדרך אכילתו". | ||