134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''הפמ"ג''' (שם) מונה שלושה מינים של חמץ נוקשה: | '''הפמ"ג''' (שם) מונה שלושה מינים של חמץ נוקשה: | ||
1)שלא החמיץ הרבה (כשיטת ר"ח) | 1)שלא החמיץ הרבה (כשיטת ר"ח), | ||
2)כשהחמיץ לגמרי, | 2)כשהחמיץ לגמרי, אבל לא היה ראוי לאכילה מעולם (כפי הבנתו את רש"י), | ||
3)הפמ"ג מחדש שקיים סוג נוסף של חמץ נוקשה, שאיסורו הוא מדרבנן: כשהחמיץ לגמרי והיה ראוי לאכילה, אלא שכעת נפסד מאכילת אדם (וגם לשימוש כשיאור אינו ראוי) וראוי למאכל כלב (הגדרה זו למד הפמ"ג מדברי הר"ן). | 3)הפמ"ג מחדש שקיים סוג נוסף של חמץ נוקשה, שאיסורו הוא מדרבנן: כשהחמיץ לגמרי והיה ראוי לאכילה, אלא שכעת נפסד מאכילת אדם (וגם לשימוש כשיאור אינו ראוי) וראוי למאכל כלב (הגדרה זו למד הפמ"ג מדברי הר"ן). | ||
ה"מנחת ברוך" (שם ענף א), לשיטתו בהבנת רש"י, חולק על הגדרה 2. בהמשך (שם ענף ד) הוא תוקף גם את דברי הפמ"ג לגבי הגדרה 3. לדעתו, מין זה אינו בכלל חמץ נוקשה גם אם נבין את רש"י כפי שהבין הפמ"ג. | |||
מ"מ גם המנחת ברוך (שם ענף ג) מונה שלושה מינים של חמץ נוקשה, אלא שלכולם מכנה משותף אחד: שחימוצם אינו גמור: | |||
1)כשאופן החימוץ אינו כדרכו (כמו עיסה שנתחמצה ע"י תפוחים), | |||
2)כשזמן החימוץ היה קצר מידי, | |||
3)כשהתוצר אינו עיסה ולכן לא נתחמצה כראוי (שאלו הן הדוגמאות המובאות במשנתנו). | |||