134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בראשונים מצאנו כמה שיטות מרכזיות בעניין חמץ נוקשה (וביחס לתערובת חמץ): | בראשונים מצאנו כמה שיטות מרכזיות בעניין חמץ נוקשה (וביחס לתערובת חמץ): | ||
1) '''הרי"ף''' (פסחים יג.) עפ"י הסבר '''הרמב"ן''' (מלחמות ה') '''והר"ן''' (שם ד"ה "הרי")- כנגד סתם המשנה הנ"ל (מב.), הקובעת שקיים לאו באכילת חמץ נוקשה, ישנה "סתם'''משנה'''" נוספת בפרקנו (מח:) שאומרת שהאוכל שאור (שהוא חמץ נוקשה) פטור. ממילא לא שייך לומר שהלכה בחמץ נוקשה כסתם משנה שאסרתו, כי אדרבה- הכלל הוא שהלכה כסתמא בתרא באותה מסכת, וא"כ יש לפסוק שהאוכל חמץ נוקשה פטור. אולם הר"ן הוסיף שמכל מקום חמץ נוקשה אסור מדרבנן (ולשיטה זו ה"ה שבתערובת חמץ הנ"ל פטור מן התורה). | 1) '''הרי"ף''' (פסחים יג.) עפ"י הסבר '''הרמב"ן''' (מלחמות ה') '''והר"ן''' (שם ד"ה "הרי")- כנגד סתם המשנה הנ"ל (מב.), הקובעת שקיים לאו באכילת חמץ נוקשה, ישנה "סתם '''משנה'''" נוספת בפרקנו (מח:) שאומרת שהאוכל שאור (שהוא חמץ נוקשה) פטור. ממילא לא שייך לומר שהלכה בחמץ נוקשה כסתם משנה שאסרתו, כי אדרבה- הכלל הוא שהלכה כסתמא בתרא באותה מסכת, וא"כ יש לפסוק שהאוכל חמץ נוקשה פטור. אולם הר"ן הוסיף שמכל מקום חמץ נוקשה אסור מדרבנן (ולשיטה זו ה"ה שבתערובת חמץ הנ"ל פטור מן התורה). | ||
2) '''הרי"ף''' עפ"י הסבר ה'''"מנחת ברוך"'''(סי' מ"ז)- גם המשנה בדף מב. לא באה לחייב מלקות בחמץ נוקשה, אלא לומר שחמץ זה אסור מדאורייתא ללא מלקות. | 2) '''הרי"ף''' עפ"י הסבר ה'''"מנחת ברוך"'''(סי' מ"ז)- גם המשנה בדף מב. לא באה לחייב מלקות בחמץ נוקשה, אלא לומר שחמץ זה אסור מדאורייתא ללא מלקות. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ה'''ב"י''' (או"ח סוף סימן תמ"ז) הביא משו"ת הריב"ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה, וכן פסק ב'''שו"ע''' (תמז יב). ה'''מג"א'''(תמב א) הוכיח משם שלמחבר | ה'''ב"י''' (או"ח סוף סימן תמ"ז) הביא משו"ת הריב"ש שחמץ נוקשה אינו אסור בהנאה אחר הפסח משום שלא עבר בהשהייתו איסור תורה, וכן פסק ב'''שו"ע''' (תמז יב). ה'''מג"א'''(תמב א) הוכיח משם שלמחבר | ||
'''המשנ"ב''' (שם קז ובהרחבה בסי' | '''המשנ"ב''' (שם קז ובהרחבה בסי' תמב ב) ה'''"כף החיים"''' (רס) וה'''"שתילי זיתים"''' (לט) ביארו שטעם השו"ע הוא שחמץ נוקשה אסור מדרבנן, וכטעם הריב"ש עצמו (וכשיטת הרמב"ן בדעת הרי"ף שהובאה בהקדמה). | ||
ב"כף החיים" (שם) העיר שה"אבן העוזר" וה"משכנות יעקב" הוכיחו שדעת הרי"ף והרמב"ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה, וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו"ע. | ב'''"כף החיים"''' (שם) העיר שה"אבן העוזר" וה"משכנות יעקב" הוכיחו שדעת הרי"ף והרמב"ם שחמץ נוקשא אסור מן התורה, וצידדו כן להלכה, אבל דעת שאר הפוסקים- ראשונים ואחרונים- אינו כן, אלא כפסק השו"ע. | ||