הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"

''''''<span style="font-size: 13.28px; line-height: 1.5em;">בראשונים מצאנו כמה שיטות מרכזיות בעניין חמץ נוקשה&nbsp;</span>

'''ה'''רי"ף''' (פסחים יג.) עפ"י הסבר הרמב"ן (מלחמות ה'). והר"ן (שם ד"ה "הרי")'''<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">- כנגד סתם המשנה הנ"ל (מב.), הקובעת שקיים לאו באכילת חמץ נוקשה, ישנה "סתם</span>'''משנה'''<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">" נוספת בפרקנו (מח:) שאומרת שהאוכל שאור (שהוא חמץ נוקשה) פטור. ממילא לא שייך לומר שהלכה בחמץ נוקשה כסתם משנה שאסרתו, כי אדרבה- הכלל הוא שהלכה כסתמא בתרא באותה מסכת, וא"כ יש לפסוק שהאוכל חמץ נוקשה פטור. אולם הר"ן הוסיף שמכל מקום חמץ נוקשה אסור מדרבנן. לשיטה זו ה"ה שבתערובת חמץ הנ"ל פטור מן התורה. 2</span><span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">)</span>'''הרי"ף עפ"י הסבר ה"מנחת ברוך"'''<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">(סי' מ"ז)- גם המשנה בדף מב. לא באה לחייב מלקות בחמץ נוקשה, אלא לומר שחמץ זה (וה"ה לתערובת חמץ שאין בה כזית בכא"פ) אסור מדאורייתא ללא מלקות . 3)</span>'''בעל המאור'''<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">- פוסק כסתם המשנה- שעל חמץ נוקשה (וה"ה לתערובת חמץ) עובר בלאו (והאוכלם חייב מלקות). 4)</span>'''הראב"ד'''<span style="line-height: 1.5em; font-size: 13.28px;">(בהשגה (ב') על בעל המאור)- פוסק כסתם המשנה [בדף מב.]. ולדעתו מודים חכמים לר"מ בנדון זה- שבחמץ נוקשה עובר בלאו. משא"כ בתערובת חמץ הדין הוא שפטור, כשאין בתערובת כזית חמץ בכדי אכילת פרס.</span>