134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
המקור לאיסור לאו בחמץ נוקשה (לתנא הסובר שאיסור זה קיים) הוא מיתור המילה "כל" בפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" (רש"י מג. ד"ה "שיאור"). | המקור לאיסור לאו בחמץ נוקשה (לתנא הסובר שאיסור זה קיים) הוא מיתור המילה "כל" בפסוק "כל מחמצת לא תאכלו" (רש"י מג. ד"ה "שיאור"). | ||
בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו המפרשים : '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", ביחס לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה, הוסיף רש"י בהגדרת חמץ נוקשה | בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו, לכאורה, המפרשים : '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", ביחס לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה, הוסיף רש"י בהגדרת חמץ נוקשה, שהסיבה לכך שהוא אינו ראוי לאכילה היא שהחמיץ קצת ולא גמר. לדעת המג"א (או"ח סי' תמ"ב א') והפמ"ג (פתיחה להלכות פסח ח"ב פ"ב) הראשונים הנ"ל אכן חולקים בהגדרת "חמץ נוקשה". | ||
בסיבת הפטור (עכ"פ מכרת) ב"חמץ נוקשה" נחלקו האחרונים. | בסיבת הפטור (עכ"פ מכרת) ב"חמץ נוקשה" נחלקו האחרונים. | ||