הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"

מ'''הגמ'''' (שם (מג.), עולה שרשימה זו כוללת שתי קטגוריות: תערובת חמץ, וחמץ נוקשה בעין (=לא בתערובת). '''רש"י''' במקום (שם ד"ה "מאן תנא דמתני'") מבאר ש"תכשיטי נשים" היא הדוגמה לחמץ נוקשה שהובאה במשנה.  

ב'''גמ'''' (שם) נחלקו אמוראים: לרב יהודה (בשם רב) תערובת חמץ חמורה יותר מחמץ נוקשה, ואילו לרב נחמן חמץ נוקשה חמור מתערובת חמץ. הגמ' מסייעת את שיטת רב יהודה מהברייתא המרבה איסור לאו בתערובת חמץ , ולא מרבה איסור לאו בחמץ נוקשה. מברייתא זו שמענו שאיסור הלאו בחמץ נוקשה נתון במחלוקת תנאים.   

   

בהגדרת המושג "חמץ נוקשה" נחלקו המפרשים : '''רבנו חננאל''' (פסחים מג.) כתב: "פי' נוקשה- שאינו חמץ גמור" . לעומתו כתב '''הריטב"א''' (מב. ד"ה "ר' אליעזר"): "נוקשה... חמץ רע שאינו ראוי לאכילה", וכ"כ '''רש"י''' (מג. ד"ה "מאן תנא"). ונחלקו האחרונים  אם "עכ"פ ראוי לאכילה קצת" או שאינו ראוי לאכילה כלל. בד"ה "והאוכלו בארבעים", ביחס לשאור, שהוגדר ע"י הגמ' כחמץ נוקשה, הוסיף רש"י בהגדרת חמץ נוקשה: "אינו ראוי לאכילה, הואיל והחמיץ קצת ולא גמר, ולהחמיץ עיסות אחרות כשאור, נמי לא חזי".