48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור האיסור וטעמיו == | == מקור האיסור וטעמיו == | ||
ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס (תוס' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום")}}. | ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס (תוס' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום").}}. | ||
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''הגמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''הגמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== האם חלב נכרי נאסר במנין == | == האם חלב נכרי נאסר במנין == | ||
דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]] כמו [[גבינת גויים|גבינת גויים]] שנאסרה במניין{{הערה|גבינת גויים נאסרה משום שהגויים העמידו את החלב בקיבת נבילה בתהליך הייצור. אולם, למרות שגם בגבינת גויים נחלקו האם נאסרה במנין, רוב הפוסקים, וכן בשו"ע (קט"ו ב') פסקו שנאסרה במנין ולכן גם בימינו שאין מייצרים גבינה ע"י קיבת נבילה גבינת גויים אסורה}}. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' ('''ביצה''' ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br /> | דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]] כמו [[גבינת גויים|גבינת גויים]] שנאסרה במניין{{הערה|גבינת גויים נאסרה משום שהגויים העמידו את החלב בקיבת נבילה בתהליך הייצור. אולם, למרות שגם בגבינת גויים נחלקו האם נאסרה במנין, רוב הפוסקים, וכן בשו"ע (קט"ו ב') פסקו שנאסרה במנין ולכן גם בימינו שאין מייצרים גבינה ע"י קיבת נבילה גבינת גויים אסורה.}}. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' ('''ביצה''' ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br /> | ||
ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))], ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד הם כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''. | ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))], ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד הם כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''. | ||
נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן). | נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי [[חלב נכרי#אבקת חלב נכרי|(ראה להלן)]]. | ||
=== מצבים בהם אין חשש לערבוב חלב טמא בחלב טהור === | === מצבים בהם אין חשש לערבוב חלב טמא בחלב טהור === | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ולגבי טריפות שמקורן מניתוחים המטריפים את החלב, יש כמה דעות להיתר:<br /> | ||
ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/129_68_70.pdf (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע)] כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של הרב לנדאו:https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=67089&lang=HEB}} . | ב'''תחומין''' כותב ה'''רב וייטמן''' שאחוז הטריפות נמוך מ[[פי60|1/60]] (תחומין כ"ב). אך יש לציין שדברים אלו נכתבו בשנת תשס"ב. '''הרב לנדאו''' [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/129_68_70.pdf (קונטרס נתיב החלב חלק ג' אדר תש"ע)] כתב שהיום יש כמה דרכים לפתור את הבעיות הרפואיות ורק חלק מהדרכים מטריפות את הבהמות, ולכן יתכן שאחוז הטריפות נמוך יותר מבעבר {{הערה|עיין עוד במאמר הבא של הרב לנדאו: https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=67089&lang=HEB}} . | ||
<br /> | <br /> | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
== אבקת חלב נכרי == | == אבקת חלב נכרי == | ||
דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". | דיון מיוחד ישנו לגבי "אבקת חלב נכרי". דבר ראשון, לפי הראשונים והפוסקים (שהובאו לעיל) הסוברים שיש להתיר בימינו חלב נכרי, כיוון שחלב נכרי לא נאסר במניין, וכן אין חשש לעירוב חלב טמא בחלב טהור, ברור הדבר שנתיר גם אבקת חלב נכרי. <br /> | ||
היתר נוסף וידוע כתב הרב צבי פסח פראנק בספרו "הר צבי". ב'''הר צבי''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22460#p=109&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (יורה דעה ק"ג, ק"ד)] כתב שאפילו אם נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. '''ר' צבי פסח פראנק''' מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה ל[[חמאת נכרי]] שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על [[חמאת נכרי|חמאת הגוי]] שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי{{הערה|ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הריטב"א בעבודה זרה ל"ה עמוד ב'.}}. כסברת ההר צבי כתב גם ה'''ציץ אליעזר''' (ט"ז כ"ה). | |||
'''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | '''החזו"א''' (מ"ד ד') חולק על סברה זו של ה'''הר צבי''' וטוען שניתן לעשות אבקת חלב טמא ולכן אין להשוות זאת ל[[חמאת נכרי]]. | ||
=== אבקות שונות === | === אבקות שונות === | ||