48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מקור האיסור וטעמיו == | == מקור האיסור וטעמיו == | ||
ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר החלב אסור שמא הגוי | ב'''משנה''' (עבודה זרה, ב' ו') כתוב: "אלו דברים של עכו"ם אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". ובטעם האיסור נאמרו כמה טעמים: ב'''עבודה זרה''' (ל"ה עמוד ב') אומרת הגמרא שחלב נכרי אסור כיוון שיש לחשוש שהגוי יערב חלב טמא בחלב הטהור. ה'''גמרא''' (שם) מדגישה שאין לחשוש שהגוי יחליף את החלב הטהור בטמא לגמרי כיוון שחלב טהור הינו בצבע לבן וצבע החלב הטמא הוא צהבהב{{הערה|הגמרא כותבת שחלב טהור לבן ואילו חלב טמא "ירוק", אך ירוק בדברי חז"ל הכוונה לעיתים לצבע צהוב. עיין בקישור הבא: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31813}}. ה'''ירושלמי''' (עבודה זרה, ב' מ"א) מביא בשם רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום [[גילוי]]. כלומר, החלב אסור שמא הגוי השאיר את החלב ללא השגחה וחוששים שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס {{הערה|אע"פ שבשאר משקים לא גזרו משום גילוי, זהו משום שהגויים הקפידו על ניקיון המשקים. אולם בחלב הואיל והיו מסננים אותו לא היו הגויים מקפידים על נקיונו, והסינון אינו מועיל לארס (תוס' ע"ז, ל"ה ד"ה "משום")}}. | ||
חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''הגמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי ('''משנה''' עבודה זרה, ב' ז'). ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב אע"פ שאינו רואהו בפועל ('''עבודה זרה''', ל"ט ב'). היתר זה נקרא בלשון ה'''הגמרא''' "ארתותי מירתת", והסברא, שהואיל והישראל יכול לראות את הגוי, הגוי חושש תמיד לערב חלב טמא שמא הישראל יראה אותו ולא יקנה ממנו.<br /> | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== האם חלב נכרי נאסר במנין == | == האם חלב נכרי נאסר במנין == | ||
דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' ('''ביצה''' ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br /> | דיון חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]] כמו [[גבינת גויים|גבינת גויים]] שנאסרה במניין{{הערה|גבינת גויים נאסרה משום שהגויים העמידו את החלב בקיבת נבילה בתהליך הייצור. אולם, למרות שגם בגבינת גויים נחלקו האם נאסרה במנין, רוב הפוסקים, וכן בשו"ע (קט"ו ב') פסקו שנאסרה במנין ולכן גם בימינו שאין מייצרים גבינה ע"י קיבת נבילה גבינת גויים אסורה}}. בהגדרת [[דבר שבמניין|"דבר שבמניין"]] '''רש"י''' ('''ביצה''' ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור, האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" ('''מגילה''' ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" ('''שו"ת התשב"ץ''' חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה. <br /> | ||
ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה), ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד הם כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''. | ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין. ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1375#p=42&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= (חלק ד' ע"ה (אלף קמ"ז))], ה'''תשב"ץ''' (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) וה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד הם כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא" כלומר, אם בטל טעם, בטלה תקנה והחלב מותר כאשר אין חשש שהגוי עירב בו חלב טמא. לעומתם ב'''שו"ת הר"י ברונא''' (ע"ח) מביא בשם '''רבינו יונה''' שחלב נאסר במניין. וכך גם דעת ה'''חתם סופר''' (יו"ד ק"ז) שגם כתב כך בדברי '''רש"י''' וה'''כסף משנה'''. | ||
נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן). | נפק"מ מעשית בנושא זה יכולה להיות אכילת אבקת חלב נכרי (ראה להלן). | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== איסור דאורייתא או דרבנן == | == איסור דאורייתא או דרבנן == | ||
חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו ב, '''רמב"ם''' מאכ"א ג א, '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה ע"ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור, כך כתב ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ג י'), '''כסף משנה''' (שם) בדעת ה'''רשב"א''' וה'''טור''' (קי"ח א'). ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב, כך כתבו ה'''ש"ך''' (יו"ד קי"ח ח') וה'''פרישה''' (קי"ח ד'). ה'''תשב"ץ''' (חלק ג' קמ"ג), ה'''רשב"ש''' (תקנ"ד) ו'''האיסור והיתר הארוך''' (דין ד') כתבו שאיסורו מספק דאורייתא כיוון שיש לחוש שמא ערבו בו הרבה חלב טמא עד שנעשה רוב. | חלב טמא אסור מדאורייתא ('''בכורות''' ו' ב', '''רמב"ם''' מאכ"א ג' א', '''שו"ע''' יו"ד פ"א א). אבל לגבי חלב נכרי אמרה ה'''גמרא''' (עבודה זרה, ל"ה ע"ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור, כך כתב ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ג י'), '''כסף משנה''' (שם) בדעת ה'''רשב"א''' וה'''טור''' (קי"ח א'). וה'''הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, ג' ט"ו) אף כתב שמכין אותו מכת מרדות ככל איסורי דרבנן. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב, כך כתבו ה'''ש"ך''' (יו"ד קי"ח ח') וה'''פרישה''' (קי"ח ד'). ה'''תשב"ץ''' (חלק ג' קמ"ג), ה'''רשב"ש''' (תקנ"ד) ו'''האיסור והיתר הארוך''' (דין ד') כתבו שאיסורו מספק דאורייתא כיוון שיש לחוש שמא ערבו בו הרבה חלב טמא עד שנעשה רוב. | ||
== חלב הנכרי בימינו == | == חלב הנכרי בימינו == | ||