48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלב נכרי"
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==== המקרה הראשון ==== | ==== המקרה הראשון ==== | ||
במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה) וה'''תשב"ץ''' (חלק ד'טור א סימן לב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי '''רש"י''': ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | במקרה בו אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רב שר שלום גאון''', ה'''רדב"ז''' (חלק ד' ע"ה) וה'''תשב"ץ''' (חלק ד'טור א סימן לב) כותבים שחלב נכרי מותר כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי כיוון שחלב טמא לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]], אלא רק משום חשש שיערבבו חלב טהור בטמא, ולכן כאשר אין חשש כזה החלב מותר. לעומת ראשונים אלו ה'''מרדכי''' (עבודה זרה פרק אין מעמידין) וב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) בשם '''רש"י''' ו'''ר"ת''' כתב שחלב הגוי אסור אף אם אין בהמה טמאה בעדרו של הגוי. ה'''חקקי לב''' (יו"ד כ"ה) מביא סתירה בדברי '''רש"י''': ב'''שערי דורא''' (סימן פ"ב) כותב בשם '''רש"י''' לאסור אף אם אין בהמה טמאה בעדר הגוי, ואילו ב'''ספר הפרדס''' כותב '''רש"י''' שחלב הגוי מותר כאשר אין בהמה טמאה מצויה. <br /> | ||
ה'''חקקי לב''' {{ | ה'''חקקי לב''' {{הערה|עיין במקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=798#p=58&fitMode=fitheight&hlts=&ocr=.}} מסביר ברש"י שיש לחלק בין מקרה בו יש בהמה טמאה בעיר אבל אין בהמה טמאה לגוי, לבין מציאות בה אין בהמות טמאות בכל העיר. כאשר אין בהמה טמאה בעדר הגוי אבל יש בהמות בעיר אז חוששים שהגוי יקח חלב מבהמה טמאה שאינה שלו ולכן החלב אסור. אבל אם אין בהמות טמאות בכל העיר אז אין חשש כלל שהגוי ימצא חלב טמא והחלב מותר. לפי דבריו גם לדעת '''רש"י''' חלב לא נאסר ב[[דבר שבמניין|מניין]]. | ||
==== המקרה השני ==== | ==== המקרה השני ==== | ||
כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב). | כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור. כאשר חלב טמא יקר יותר מחלב טהור אין חשש לכאורה כהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור כך שימכור את החלב הטמא היקר יותר במחיר החלב הטהור הזול יותר, כיוון שהדבר לא משתלם לא. וכך כותב ה'''רשב"ש''' (סימן תקנ"ד), ומוכיח מה'''גמרא''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי שלא לגרום לאיסור, אין חוששים לאיסור, וכך גם בחלב נכרי. המקרים מהם מוכיח ה'''רשב"ש''' שכאשר יש לגוי אינטרס כלכלי אין חוששים לאיסור: ב'''מסכת עבודה זרה''' (כ"ב ע"ב), מובא בברייתא שלוקחים מגויים בהמות בשביל קרבנות. ותמהה הגמרא למה לא חוששים שמא הגוי רבע את הבהמה (ואז פסולה להקרבה)? ועונה, שהגוי חס על בהמתו ולא ירבע אותה כיוון שזה יכול לעקר אותה. עוד מוכיח מה'''גמרא בעבודה זרה''' (ל"ד ע"ב): ב'''גמרא''' מסופר על ספינה עם מורייס (ציר דגים) שהגיע לנמל עכו. דנה הגמרא בשמירה על המורייס שמא הגויים ערבו בה יין, ואם גוי נגע ביין פסל את המורייס מאכילה. ואומרת הגמרא שכאשר היין ביוקר והמורייס בזול, אין לחשוש שגויים יערבו יין במורייס, ולכן המורייס כשר לאכילה. וכך נראה גם מדברי ה'''רמב"ם''' (הלכות מאכלות אסורות י"ז). לומד מכאן ה'''רשב"ש''' שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב). | ||