הבדלים בין גרסאות בדף "חישוב שנת השמיטה"

נוספו 219 בתים ,  19:53, 24 באוקטובר 2021
קטגוריות
(מוכן בסיסי)
(קטגוריות)
שורה 4: שורה 4:
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
ב'''חישוב שנת השמיטה''' ישנם מספר שיטות, המחלוקת בחישוב שנת השמיטה נעוצה בשני הנחות, באיזו שנת חרב בית המקדש השני, וכיצד מונים את השנים. השיטה המקובלת כהיום, היא שיטתו של הרמב"ם ושל רש"י בערכין.
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
==מחלוקת התנאים בזמן בית המקדש השני==
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|מנדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
ב'''תורה''' נכתב:"וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה... וקדשתם את שנת החמישים שנה" {{ויקיטקסט|קטגוריה:ויקרא כג טו|ויקרא כג טו}}, בגמרא ב'''מסכת נדרים''' {{ויקיטקסט|נדרים סא א|נדרים סא א}} נחלקו חכמים ורבי יהודה בקשר לחישוב שנת השמיטה:
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''חכמים''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל, ולאחר מתחיל שוב מחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין בספר "סדר עולם"{{הערה|חיבור מתוקפת התנאים, שעוסק בהסיטוריה, ובמדרשי אגדה והלכה.[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%A8%D7%91%D7%90 הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיבולות כפי שיטת חכמים.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.
*לדעת '''רבי יהודה''':כל שבע שנים שמיטה, ולאחר השמיטה השביעית חל שנת היובל שהוא גם השנה הראשונה במחזור השמיטה. לשיטה זו יש סימוכין מהספר "ספר היובלים"{{הערה|חיבור עתיק המתאר את קורות האבות, [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D הספר] במהדורת טקסט בויקיטקסט.}} שמונה את השמיטין והיובלות כפי שיטת רבי יהודה.
שורה 13: שורה 13:
===המקור בגמרא===
===המקור בגמרא===
====בערכין====
====בערכין====
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.
בגמרא '''במסכת ערכין''' {{ויקיטקסט|ערכין יב ב|ערכין יב ב}} מובא בשם '''רבי יוסי''' שגם בית המקדש הראשון וגם השני נחרבו במוצאי שביעית. בדף לאחר מכן {{ויקיטקסט|ערכין יג ב|ערכין יג א}} מקשה הגמרא כל כך, כל פי המובא שבית המקדש השני עמד 420 שנה, ועל פי חישוב שנות השמיטה (החל מהכניסה לארץ) יוצא שהבית חרב בשנת השמיטה.


הגמרא מביאה שני תירוצים:
הגמרא מביאה שני תירוצים:
שורה 48: שורה 48:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודה זרה ט.]][[קטגוריה:עבודה זרה ט:]][[קטגוריה:ערכין יא:]][[קטגוריה:ערכין יב:]][[קטגוריה:ערכין יג.]][[קטגוריה:נדרים סא.]]
24

עריכות