21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב בני החצר בתיקון החצר"
אין תקציר עריכה
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, ט-יב) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים. | ה'''רמב"ם'''(שם) מביא את דין המשנה ומרחיב אותו {{ציטוט|"חצר השותפין כל אחד מהן כופה את חבירו לעשות בה בית שער ודלת וכן כל הדברים שהחצר צריכה להם צורך גדול או דברים שנהגו בני המדינה לעשותם אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכיוצא בו אינו כופהו"}}דבריו הובאו להלכה כלשונם ב'''שו"ע'''(שם). הראשונים (רי"ף, רא"ש ועוד) על הסוגיה מביאים את התוספתא על ב"מ(יא, ט-יב) שמוסיפה דברים נוספים עליהם ניתן לכפות בחצר ובעיר לדוג' בניית לחי וקורה (לשבת), בניית בית כנסת ותיקון אמת המים. | ||
==מי יכול לכפות== | ==מי יכול לכפות== | ||
היה ניתן להבין אלו שמחזיקים דבר בשותפות יכולים לכפות זא"ז. הנתיבות (קעח,ג) מוכיח שאין הבדל בין שותפים לסתם שכנים וכל דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד לכפות את חברו. הוא מביא ראיה מכפיית בני העיר והחצר זע"ז וכן מהכפייה על תיקון אמת המים (תוספתא שם,יא. על ראיות אלה יש להעיר שבמקרים האלה הכפייה היא על תיקון של דבר שמוחזק בשותפות. ראיה נוספת הוא מביא מהתוספתא(שם,י) שבני בקעה יכולים לכפות זא"ז לבנות חריץ ובן חריץ. גם בעניין זה הגירסא אצל רוב הראשונים (ע' לדוג' בעליות דרבינו יונה) וכן בידינו היא "לבנות ביניהן", א"כ גם כפייה זו היא על הסרת הנזק ולא על תיקון. כך מפורש גם בדברי ה'''ר"י מיגש''' בסוגיית מקיף וניקף (שטמ"ק ד:): {{|"אבל להפסיק בינו ובין רשות הרבים כיון שההיזק מחמת בני רשות הרבים הוא ולא מחמתם אין אחד מהם יכול לכפות את חברו}}. | היה ניתן להבין אלו שמחזיקים דבר בשותפות יכולים לכפות זא"ז. הנתיבות (קעח,ג) מוכיח שאין הבדל בין שותפים לסתם שכנים וכל דבר שהוא מוכרח לשניהם יכול האחד לכפות את חברו. הוא מביא ראיה מכפיית בני העיר והחצר זע"ז וכן מהכפייה על תיקון אמת המים (תוספתא שם,יא. על ראיות אלה יש להעיר שבמקרים האלה הכפייה היא על תיקון של דבר שמוחזק בשותפות. ראיה נוספת הוא מביא מהתוספתא(שם,י) שבני בקעה יכולים לכפות זא"ז לבנות חריץ ובן חריץ. גם בעניין זה הגירסא אצל רוב הראשונים (ע' לדוג' בעליות דרבינו יונה) וכן בידינו היא "לבנות ביניהן", א"כ גם כפייה זו היא על הסרת הנזק ולא על תיקון. כך מפורש גם בדברי ה'''ר"י מיגש''' בסוגיית מקיף וניקף (שטמ"ק ד:): {{ציטוט|"אבל להפסיק בינו ובין רשות הרבים כיון שההיזק מחמת בני רשות הרבים הוא ולא מחמתם אין אחד מהם יכול לכפות את חברו}}. | ||
==מקור החיוב== | ==מקור החיוב== | ||
במקור החיוב דן ה'''קובץ שיעורים''' (מ-מא), הוא כותב שלא מסתבר לומר שחיוב בני החצר נובע כולו מתק"ח (לא פירש מדוע), הוא מעלה שזה נובע ממנהג המדינה אלא שגם על זה הוא מעיר שלא ברור מה החיוב ללכת אחרי המנהג. הלכך מחדש הקוב"ש שכל יכולת הכפייה בחצר נובעת מכפייה על המצוות, ותיקון חצר חברו היא השבת אבידה ואף שבד"כ לא כופים במקום שהוא מפסיד ממון כאן כיון שנהנה כופים. | במקור החיוב דן ה'''קובץ שיעורים''' (מ-מא), הוא כותב שלא מסתבר לומר שחיוב בני החצר נובע כולו מתק"ח (לא פירש מדוע), הוא מעלה שזה נובע ממנהג המדינה אלא שגם על זה הוא מעיר שלא ברור מה החיוב ללכת אחרי המנהג. הלכך מחדש הקוב"ש שכל יכולת הכפייה בחצר נובעת מכפייה על המצוות, ותיקון חצר חברו היא השבת אבידה ואף שבד"כ לא כופים במקום שהוא מפסיד ממון כאן כיון שנהנה כופים. | ||