25
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חוזר וניעור"
←שיטות הראשונים: מעט תוכן, ראשונים.
(←להלכה) |
(←שיטות הראשונים: מעט תוכן, ראשונים.) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
נחלקו הראשונים מתי נאמר הדין של קמא קמא בטיל ומתי אומרים מצא מין את מינו וניעור וישנם ג' שיטות מרכזיות: | נחלקו הראשונים מתי נאמר הדין של קמא קמא בטיל ומתי אומרים מצא מין את מינו וניעור וישנם ג' שיטות מרכזיות: | ||
דעת '''הרא"ש''' בחולין {{ויקיטקסט|רבינו_אשר_על_הש"ס/פסקי_הרא"ש/חולין/פרק_ז#סימן_לז|פרק שביעי, סימן ל"ז}} שבכל גוונא אומרים מצא מין את מינו וניעור, ודינו של רב דימי בעבודה זרה לא נאמר אלא ביין נסך באופן שהשפיכה הייתה על ידי חבית שבצורה כזו החמירו שלא יתבטל או באופן שמזג יין היתר לתוך בור יין נסך והחמירו ביין נסך שאיך ההיתר מצטרף לבטל את היין שבבור וקמא קמא בטיל | דעת '''הרא"ש''' בחולין {{ויקיטקסט|רבינו_אשר_על_הש"ס/פסקי_הרא"ש/חולין/פרק_ז#סימן_לז|פרק שביעי, סימן ל"ז}} שבכל גוונא אומרים מצא מין את מינו וניעור, ודינו של רב דימי בעבודה זרה לא נאמר אלא ביין נסך באופן שהשפיכה הייתה על ידי חבית שבצורה כזו החמירו שלא יתבטל או באופן שמזג יין היתר לתוך בור יין נסך והחמירו ביין נסך שאיך ההיתר מצטרף לבטל את היין שבבור וקמא קמא בטיל. ואף בעניין תרומה, ערלה וכלאי הכרם נוקט הרא"ש שכל שאין מאה או מאתיים כנגד כל מה שנפל - חוזר וניעור. ומפרש (בפירושו לערלה, ב, ג) שמה ששנינו שהערלה מעלה את הערלה - היינו שנטע רבעי מעלה את הערלה, שאף רבעי נקרא בשם ערלה. | ||
דעת '''הרמב"ן''' בעבודה זרה {{ויקיטקסט|חידושי_הרמב"ן_על_הש"ס/עבודה_זרה/פרק_ה#דף_עג_עמוד_א|עג, א}} שהדין קמא קמא בטיל לא נאמר אל עד שיעור של נתינת טעם, אך אחר שהתרבה שיעור של פי שישים שהוא מספיק לנתינת טעם בתערובת אומרים מצא מין את מינו וניעור. ואף בתערובת מין במינו לח בלח, כל שאין פי שישים בהיתר כנגד כל האיסור - חוזר וניעור, משום שכיוצא בו במין בשאינו מינו היה יכול לתת טעם. ברם בתרומה ששיעורה במאה, וערלה וכלאי הכרם ששיעורן במאתיים ראשון ראשון בטל, ואף האיסור שנתבטל מצטרף יחד עם ההיתר להעלות את האיסור שנפל באחרונה, כל עוד יש בהיתר שישים כנגד כל מה שנפל. | דעת '''הרמב"ן''' בעבודה זרה {{ויקיטקסט|חידושי_הרמב"ן_על_הש"ס/עבודה_זרה/פרק_ה#דף_עג_עמוד_א|עג, א}} שהדין קמא קמא בטיל לא נאמר אל עד שיעור של נתינת טעם, אך אחר שהתרבה שיעור של פי שישים שהוא מספיק לנתינת טעם בתערובת אומרים מצא מין את מינו וניעור. ואף בתערובת מין במינו לח בלח, כל שאין פי שישים בהיתר כנגד כל האיסור - חוזר וניעור, משום שכיוצא בו במין בשאינו מינו היה יכול לתת טעם. ברם בתרומה ששיעורה במאה, וערלה וכלאי הכרם ששיעורן במאתיים ראשון ראשון בטל, ואף האיסור שנתבטל מצטרף יחד עם ההיתר להעלות את האיסור שנפל באחרונה, כל עוד יש בהיתר שישים כנגד כל מה שנפל. | ||