הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש והבדלה לנשים"

חובת קידוש והבדלה לנשים (עריכה)

גרסה מ־12:15, 1 בדצמבר 2021

נוספו 1,033 בתים , 12:15, 1 בדצמבר 2021

אין תקציר עריכה

לומדת

15

עריכות

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו.
-הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (פסחים קו א), ה'''רמב"ם''' (שבת כט ו), ועוד ראשונים סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד.כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א).
+הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (	[https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf פסחים קו א]), ה'''רמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&halocha=6&hilite= שבת כט ו]), ועוד ראשונים סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד. כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א).
 === חובת נשים בקידוש ===
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==== גמרא ====
-לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' (כ ב) מופיע לימוד מיוחד לגבי מצוות קידוש:
+לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf כ ב]) מופיע לימוד מיוחד לגבי מצוות קידוש:
 אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה. אמאי? מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! אמר אביי: מדרבנן. אמר ליה רבא: והא דבר תורה קאמר. ועוד, כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן! אלא אמר רבא: אמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והני נשי, הואיל ואיתנהו בשמירה, איתנהו בזכירה.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==== ראשונים ואחרונים ====
-בראשונים ואחרונים נפסק הלכה למעשה כדברי רב אדא בר אהבה שנשים חייבות בקידוש. כך נפסק ב'''רמב"ם''' (עבודה זרה יב ג) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא). ברמב"ם ושולחן ערוך לא מפורש האם נשים חייבות בקידוש היום דווקא על היין או לא. אך, '''ערוך השולחן''' (אורח חיים רעא ה) פוסק שנשים חייבות גם בקידוש על היין (למרות שזה רק מדרבנן), כי כל מה שתיקנו חכמים כעין דאורייתא תיקנו ונשים מחוייבות בכל מצוות העשה בשבת אף באלה שהם מדרבנן.
+בראשונים ואחרונים נפסק הלכה למעשה כדברי רב אדא בר אהבה שנשים חייבות בקידוש. כך נפסק ב'''רמב"ם''' ([http://www.example.org עבודה זרה יב ג]) וב'''שולחן ערוך''' ( אורח חיים רעא). ברמב"ם ושולחן ערוך לא מפורש האם נשים חייבות בקידוש היום דווקא על היין או לא. אך, '''ערוך השולחן''' (אורח חיים רעא ה) פוסק שנשים חייבות גם בקידוש על היין (למרות שזה רק מדרבנן), כי כל מה שתיקנו חכמים כעין דאורייתא תיקנו ונשים מחוייבות בכל מצוות העשה בשבת אף באלה שהם מדרבנן.
 === קידוש ביום שבת ===
-ישנה מחלוקת בראשונים האם קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן. מקור החיוב בגמרא נלמד מפסוק: "תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו" (בבלי פסחים קו א). הראשונים חלוקים האם הפסוק הזה מוכיח שהגמרא חשבה שאף קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או שזה רק אסמכתא.
+ישנה מחלוקת בראשונים האם קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן. מקור החיוב בגמרא נלמד מפסוק: "תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו" ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=106&format=pdf בבלי פסחים קו א]). הראשונים חלוקים האם הפסוק הזה מוכיח שהגמרא חשבה שאף קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או שזה רק אסמכתא.
-ה'''ראב"ד''' (שבת כט י) מבין בדעת הרמב"ם שהוא סובר שגם קידוש ביום הוא מדאורייתא. לעומת זאת, רוב הראשונים סוברים שקידוש ביום הוא רק מדרבנן. וכן נפסק להלכה ב'''משנה ברורה''' (רפט ג).
+ה'''ראב"ד''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&halocha=10&hilite= שבת כט י]) מבין בדעת הרמב"ם שהוא סובר שגם קידוש ביום הוא מדאורייתא. לעומת זאת, רוב הראשונים סוברים שקידוש ביום הוא רק מדרבנן. וכן נפסק להלכה ב'''משנה ברורה''' (רפט ג).
 לדעה שסוברת שקידוש ביום שבת הוא מדאורייתא, נראה ברור שגם נשים יהיו חייבות בקידוש משום שרבא חייב את הנשים בכל מצוות העשה של שבת. אך, לדעת רוב הראשונים שקידוש הוא מדרבנן, נצטרך לשאול האם נשים גם חייבות בו? האם במצוות "שמור", מצוות העשה של שבת, נכללים גם מצוות מדרבנן? בשאלה זו חלוקים הראשונים ואחרונים. ה'''מהר"ם חלאווה''' כותב שנשים פטורות הואיל ואינו אלא מדרבנן. לעומת זאת, ה'''משנה ברורה''' (רפט ו) ו'''פרי מגדים''' (אורח חיים משבצות זהב רפט) פוסקים להלכה שלמרות שקידוש ביום הוא רק מדרבנן, עדיין נשים חייבות.
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 == חובת הבדלה ==
-חיוב הבדלה מופיע בשני מקומות עיקריים בש"ס: מסכת ברכות ומסכת פסחים. במסכת ברכות, עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה בתפילה (לג א) וביחס בין ההבדלה בתפילה להבדלה על הכוס (כו ב). במסכת פסחים עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה על הכוס (קג ב).
+חיוב הבדלה מופיע בשני מקומות עיקריים בש"ס: מסכת ברכות ומסכת פסחים. במסכת ברכות, עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה בתפילה ([http://www.example.org כותרת הקישור]לג א) וביחס בין ההבדלה בתפילה להבדלה על הכוס ([http://www.example.org כותרת הקישור]כו ב). במסכת פסחים עוסקות הסוגיות בעיקר בהבדלה על הכוס ([http://www.example.org כותרת הקישור]קג ב).
-שאלת מקור החיוב בהבדלה לכאורה מוכרעת בסוגיה בברכות (לג א) שכן לטענת ר' חייא בשם ר' יוחנן – "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות". אך כבר הסביר ה'''מאירי''' (בית הבחירה ברכות לג א) שהכוונה היא ל"מטבע הברכות וסדורן" ועל כן לא מצאנו תשובה ברורה לשאלת מקור החיוב בהבדלה.
+שאלת מקור החיוב בהבדלה לכאורה מוכרעת בסוגיה בברכות ([http://www.example.org כותרת הקישור] לג א) שכן לטענת ר' חייא בשם ר' יוחנן – "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות". אך כבר הסביר ה'''מאירי''' (בית הבחירה ברכות לג א) שהכוונה היא ל"מטבע הברכות וסדורן" ועל כן לא מצאנו תשובה ברורה לשאלת מקור החיוב בהבדלה.
 === מדאורייתא או מדרבנן ===
-במסכת פסחים (קו א) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' (שבת כט א) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא); '''ערוך השולחן''' (אורח חיים רצו); '''קיצור שולחן ערוך''' (צו).
+במסכת פסחים (קו א) עוסקת הגמרא בחיוב להבדיל בין קודש לחול. אמנם בדברי הגמרא לא הובא פסוק בנוגע לחיוב הבדלה (אלא רק שמ"זכור" אנו למדים על הקידוש בעת כניסת השבת), אך '''הרמב"ם''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=29&hilite= שבת כט א]) הרחיב את הדברים ולמד מ"זכור" גם על חובת ההבדלה ביציאת השבת. מדבריו משתמע שהבדלה היא מצוות עשה מהתורה. בגישה זו נקטו גם '''ספר החינוך''' (מצווה לא), ה'''סמ"ג''' (עשה כט), '''הראבי"ה''' (חלק א, ברכות סב); הרב משה חלאווה, '''שו"ת מהר"ם חלאווה''', (יח); '''ספר חרדים''' (עשה ד); '''מנחת חינוך''' (מצווה לא); '''ערוך השולחן''' (אורח חיים רצו); '''קיצור שולחן ערוך''' (צו).
-במסכת שבועות (יח ב) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' (שבת כט א) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).
+במסכת שבועות ([http://www.example.org כותרת הקישור] יח ב) מובא רצף מימרות על אודות מצוות המביאות לכך שאדם יזכה בבנים: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: "להבדיל בין הקדש ובין החול"...". מכאן שהגמרא רואה בפסוק "ולהבדיל בין הקדש ובין החול" רמז למצוות הבדלה. ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]) סבר שהחיוב להבדיל נלמד מדאורייתא מפסוק זה שכן כותב "מכל מקום ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל" וכך גם הבין את דבריו ר' אלחנן וסרמן ב'''קובץ שיעורים''' (ביצה אות יב). כך עולה גם מדברי רבנו תם בספר הישר (סב).
-סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר (ג ב). הגמרא שם מבארת כי לדעת ר' שמעון, נזיר אסור בשתיית יין גם במקום שיש מצווה לשתותו – כגון יין "קדושתא ואבדלתא", ועל כך היא אומרת את המילים "הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני". המפרש קרא את המשפט האחרון כקביעה, ולא כשאלה, ומוכיח שיש חובת דאורייתא לקדש ולהבדיל על היין. אך '''רבנו תם''' (תוספות נזיר ד א, ד"ה מאי היא) הסביר שיש לקרוא את המשפט בתמיהה ולשיטתו הבדלה אינה חיוב מדאורייתא אלא תקנה מדרבנן. וכך כתב גם ה'''תוספות רי"ד''' (פסחים קו א) וב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח).
+סוגיה נוספת שממנה יש ללמוד על תוקפה של חובת הבדלה מצויה במסכת נזיר ([http://www.example.org כותרת הקישור] ג ב). הגמרא שם מבארת כי לדעת ר' שמעון, נזיר אסור בשתיית יין גם במקום שיש מצווה לשתותו – כגון יין "קדושתא ואבדלתא", ועל כך היא אומרת את המילים "הרי מושבע ועומד עליו מהר סיני". המפרש קרא את המשפט האחרון כקביעה, ולא כשאלה, ומוכיח שיש חובת דאורייתא לקדש ולהבדיל על היין. אך '''רבנו תם''' (תוספות נזיר ד א, ד"ה מאי היא) הסביר שיש לקרוא את המשפט בתמיהה ולשיטתו הבדלה אינה חיוב מדאורייתא אלא תקנה מדרבנן. וכך כתב גם ה'''תוספות רי"ד''' (פסחים קו א) וב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח).
 === חובת נשים בהבדלה ===
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ==== שיטות הראשונים ====
-הגמרא במסכת ברכות (כ ב) מביאה את שיטתו של רב אדא בר אהבה שנשים חייבות בקידוש מדאורייתא ורבא הסביר את דבריו שבשבת "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה", וכשם שנשים מחויבות בשמירת השבת (כלומר אסורות בעשיית מלאכה בשבת), כך גם חובה עליהן לזכור אותה – כלומר לעשות קידוש.
+הגמרא במסכת ברכות ([http://www.example.org כותרת הקישור] כ ב) מביאה את שיטתו של רב אדא בר אהבה שנשים חייבות בקידוש מדאורייתא ורבא הסביר את דבריו שבשבת "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה", וכשם שנשים מחויבות בשמירת השבת (כלומר אסורות בעשיית מלאכה בשבת), כך גם חובה עליהן לזכור אותה – כלומר לעשות קידוש.
-כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' (שבת כט א).
+כעת הדברים מתקשרים לאמור בסעיף הקודם. נמצא שלפי ה'''רמב"ם''' הלומד חיוב הבדלה מ"זכור" נשים חייבות בהבדלה דאורייתא וכך הבין את דבריו ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770 שבת כט א]).
-חלק מהראשונים סברו שאף אם נאמר שחובת ההבדלה עצמה היא מדרבנן ולכאורה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמה, יש לומר כי חכמים תיקנו חובת הבדלה לנשים כפי שהן חייבות בקידוש. וכך עולה מדברי ה'''מגיד משנה''' (שבת כט א); ה'''ריטב"א''' (פסחים נד א) וה'''מאירי''' (בית הבחירה, ברכות כ ב).
+חלק מהראשונים סברו שאף אם נאמר שחובת ההבדלה עצמה היא מדרבנן ולכאורה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמה, יש לומר כי חכמים תיקנו חובת הבדלה לנשים כפי שהן חייבות בקידוש. וכך עולה מדברי ה'''מגיד משנה''' ([https://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=98990&rid=1770  שבת כט א]); ה'''ריטב"א''' (פסחים נד א) וה'''מאירי''' (בית הבחירה, ברכות כ ב).
 לעומת זאת, ב'''אורחות חיים''' (חלק א, הלכות הבדלה, אות יח) כתב כי הבדלה אינה חלק ממצוות השבת ועל כן נשים לא תבדלנה לעצמן, אך בכל זאת לאיש מותר להבדיל שוב בשבילן.
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ==== שיטות האחרונים ====
-ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' (רצו ח) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, (הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג)
+ר' יוסף קארו הביא ב'''שולחן ערוך''' (רצו ח) את שתי השיטות וכתב: "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק". '''הרמ"א''' הוסיף על אתר "על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים". וכן פסק המשנה ברורה, ([http://www.example.org כותרת הקישור] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, חלק א, עמ' 135–136) (הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, ד אורח חיים כג)
 ה'''ב"ח''' (רצו), '''הט"ז''' (רצז ז) וה'''מג"א''' (רצו יא) הקשו מדוע נשים לא יכולות להבדיל אף אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמה. '''הב"ח''' הסביר שכוונת דברי ה'אורחות חיים, שעליהם התבסס הרמ"א, היא שנשים אינן צריכות להבדיל אך יכולות להבדיל. '''הט"ז''' הסביר שמכיוון שהבדלה היא תקנת דרבנן וגם מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים לא יכולות לקיימה; ועל דבריו הקשה ה'פרי מגדים' סימן רצו, ס"ק ז. מדברי הרמ"א במקום אחר המלמד שנשים יכולות לברך על ההלל אף כשמדובר בחיוב דרבנן. ה'מגן אברהם' הסביר שיש הבדל בין מצוות שיש בהן מעשה למצוות שאין בהן מעשה; ומכיוון שבהבדלה אין מעשה, נשים אינן יכולות להבדיל (לדברי הרמ"א). בדברי ה'מגן אברהם' דנו האחרונים: בעל 'מחצית השקל' (רצו יא) הסביר שזאת משום שבמצוות עִם מעשה, למעשה יש חשיבות בפני עצמה מה שאין כן במצוות ללא מעשה; הרב שמעון סופר (שו"ת התעוררות תשובה, חלק א קצט) הסביר שמצוות שבהן יש מעשה הופכות להיות חלק ממסורת אימותינו ועל כן גם נשים יכולות לקיימן.