הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"

 
(18 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:


==זמן הקידוש==
==זמן הקידוש==
עיקר חובת הקידוש מהתורה הינה בלילה. ישנה חובה נוספת מתקנת חכמים לקדש שוב ביום.
עיקר חובת הקידוש מהתורה הינה בלילה ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%98_%D7%93 רמב"ם שבת כט ד]). ישנה חובה נוספת מתקנת חכמים לקדש שוב ביום.


===האם כשלא קידש בלילה יכול להשלים ביום===
===האם כשלא קידש בלילה יכול להשלים ביום===
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.


לשיטת '''רב עמרם גאון''' (סידור רב עמרם גאון חלק ב אות טו) דין זה הוא רק במקרה שלא קידש בלילה מחמת אונס או שכחה, אך לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (שבת כט ד) גם אם לא קידש בלילה במזיד הוא מחויב לקדש ביום. ה'''טור''' (אורח חיים רעא ח) פסק כשיטת הרמב"ם.
לשיטת '''רב עמרם גאון''' (סידור רב עמרם גאון חלק ב אות טו) דין זה הוא רק במקרה שלא קידש בלילה מחמת אונס או שכחה, אך לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (שבת כט ד) גם אם לא קידש בלילה במזיד הוא מחויב לקדש ביום. ה'''טור''' (אורח חיים רעא ח) פסק כשיטת הרמב"ם. ה'''בית חדש''' (אורח חיים רעא ח) השווה לפי שיטת רב עמרם את דין קידוש לדין תפילה, שדווקא אם שכח ונאנס ולא התפלל יש לה תשלומין, אך אם הזיד ולא התפלל אין לה תשלומין. הוא הסביר שלפי הרמב"ם יש חילוק בין תפילה לקידוש, שבתפילה דין התשלומין הוא כשעבר זמנה, ולכן זה דווקא בשכח, אך קידוש זמנו כל השבת ולכן יכול להשלים גם במזיד.


ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא ח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ח) כותב כי בספק זה נחלקו רב עמרם גאון והרמב"ם, לדעת רב עמרם קידוש ביום הוא רק בגדר תשלומין ולכן חז"ל תקנו דין זה רק לאדם שלא קידש מחמת אונס, אבל לפי הרמב"ם השלמת הקידוש היא מעיקר הדין ולכן חייב לעשות אותו גם במזיד.
וה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא ח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ח) כותב כי בספק זה נחלקו רב עמרם גאון והרמב"ם, לדעת רב עמרם קידוש ביום הוא רק בגדר תשלומין ולכן חז"ל תקנו דין זה רק לאדם שלא קידש מחמת אונס, אבל לפי הרמב"ם השלמת הקידוש היא מעיקר הדין ולכן חייב לעשות אותו גם במזיד.


===האם יש חיוב לקדש מיד===
===האם יש חיוב לקדש מיד===
שורה 30: שורה 30:


==קידוש בבית הכנסת==
==קידוש בבית הכנסת==
ההלכה נפסקה כשיטת שמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ומקדשים בבית הכנסת בכדי להוציא את האורחים.
ה'''טור''' טען שכיום שאין אורחים, הברכה בקידוש כזה היא לבטלה, ולכן יש לבטל את מנהג הקידוש בבית הכנסת. לשיטת '''רבינו יונה''' ברכה זו אינה לבטלה, מפני שהכלל לפיו "אין קידוש אלא במקום סעודה" הוא רק מתקנת חכמים, והם הסמיכו תקנה זו עם הפסוק "וקראת לשבת עונג", אך עיקר הקידוש הוא מן התורה ולכן מקדשים בבית הכנסת כלי להוציא את האנשים שאינם יודעים לקדש. ה'''רן''' מוסיף וטוען שיש לקיים את מנהג הקידוש בבית הכנסת, כי אחרי שחכמים תקנו בשביל האורחים, לא מבטלים תקנות, כמו שלא מבטלים את חזרת הש"ץ ואת [[ברכת מעין שבע]].
לשיטת הרמ"א יש לעמוד בקידוש זה. ה'''משנה ברורה''' מביא ראשונים שכותבים שזה מועיל ל"עייפות הברכיים".
===האם מי שמקדש בבית הכנסת יכול לשתות מהיין===
ל'''רא"ש ועוד ראשונים''' מי שמקדש בבית הכנסת לא ישתה מהיין, כי זה לא קידוש במקום סעודה, אלא ייתן לתינוק. וגם לשיטה הסוברת שאין לתת לקטן אפילו איסור מדרבנן בידיים, כאן מותר כי יש שמתירים אם לגדול לשתות או שעדיף שהקטנים יעברו על איסור שתייה מאשר שהגדולים יעברו על איסור ברכה לבטלה. יש הסוברים שייתן רק לקטן שלא הגיע לחינוך, אולם למגן אברהם במקרה כזה הברכה תהיה לבטלה, ולכן לשיטתו ייתן דווקא לקטן שהגיע לגיל חינוך וכשיטת הגאון שלא אסרו דברים שהם "ריבוי" לקטן ומותר להאכים את הקטן לפני קידוש.
לדעת ה'''ר"ש מקוצי''' כששותה בקידוש זה לא נחשב ששותה קודם קידוש, אלא רק לפני שקיים את הדין של "קידוש במקום סעודה", ואת זה יכול לעשות.
'''רבי נטוראי''' סובר שאין בכלל צורך לשתות בקידוש, וכל מה ששותים זה "לרפואה", אז לשיטתו יקדש בבית הכנסת ולא ישתה, ואחר כך יקדש שוב בבית בשביל הדין של "קידוש במקום סעודה.


==חובת נשים וקטנים בקידוש==
==חובת נשים וקטנים בקידוש==
שורה 73: שורה 85:
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד.
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד.


== האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש ==
== האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש וכמה ==
ב'''גמרא'''  (פסחים קז) אמר רב הונא ש"המקדש וטעם מלא לוגמא יצא".
ב'''גמרא'''  (פסחים קז) אמר רב הונא ש"המקדש וטעם מלא לוגמא יצא".


ה'''רא"ש''' (פסחים יח) הוסיף שגם אם המקדש עצמו לא טעם כלל מכוס הקידוש, אלא רק אחר טעם שיעור מלא לוגמא, יצאו. לעומתו, לשיטת ה'''מהר"ם חלאוה''' (וכך שיטת ה'''גאונים''') יש חיוב על ממקדש עצמו לשתות, וכך פסק ה'''שולחן ערוך''' לכתכילה.
ה'''רא"ש''' (פסחים יח) הוסיף שגם אם המקדש עצמו לא טעם כלל מכוס הקידוש, אלא רק אחר טעם שיעור מלא לוגמא, יצאו. לעומתו, לשיטת ה'''מהר"ם חלאוה''' (וכך שיטת ה'''גאונים''') יש חיוב על ממקדש עצמו לשתות, וכך פסק ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא יג) לכתכילה. ה'''לבוש''' (אורח חיים רעא יד) וה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא יח) הסבירו את שיטה זו שזהו משום שחובת קידוש על היין נלמדה מאסמכתא. ה'''שו"ע הגר"ז''' (אורח חיים קצ ד) הסביר באופן שונה שהסיבה היא שקידוש על היין נלמד מ"זכרהו על היין", משם גם נלמד שצריך שהמקדש שמזכיר על היין ישתה ממנו. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ב'''שו"ת העמק שאלה''' (פרשת יתרו נד ד) כתב בפשיטות שהמקדש צריך לשתות רק מטעם "כבוד שבת".
 
ה'''דבר שמואל''' (אורח חיים רעא יג) טען שיכול להיות שמספיקה טעימה של "משהו".


==אכילה קודם קידוש==
==אכילה ושתיה קודם קידוש==
ב'''תלמוד בבלי''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94_%D7%91 פסחים קה ב]) הובא שחכמים תקנו שאין לאכול אפילו ב"טעימה" לפני הקידוש. ה'''שולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%93 אורח חיים רעא ד]) הוסיף לדין זה גם איסור לשתות. ב'''משנה ברורה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 רעא יג]) נראמר שכשאינה להנאת האדם, כמו לשטוף את הפה במים או לבלוע תרופה מותר.
 
איסור האכילה הוא רק כשיש לו במה לקדש, אך כשאין לו יין או לחם - יאכל בלא קידוש ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A4%D7%98 '''משנה ברורה''' רפט י]).


==קידוש על פת==
==קידוש על פת==
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95_%D7%90 פסחים קו]) נאמר בשם רב שמי שיין חביב עליו יקדש על יין, ומי שפת חביבה עליו יקדש על פת.
ה'''רמב"ם''' (שבת כט ט-י) פוסק שמי שמעדיף פת על יין או שאין לו יין יכול לקדש על פת.  מי שהתכוון לקדש על יין ושכח ונטל ידיו קודם הקידוש, מקדש על הפת ואינו מקדש על היין אחר שנטל ידיו לסעודה.
ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא יב) וה'''רמ"א''' (אורח חיים רעב ט) פוסקים כשיטת רוב הראשונים שניתן לקדש על פת. לפי השולחן ערוך אם היא חביבה עליו יכול לקדש עליה גם לכתחילה, אך הרמ"א פוסק כשיטת רבינו תם שמקדש על פת רק כשאין לו יין.
ה'''ביאור הלכה''' (רעב ט ד"ה ואם) פוסק גם שאם פת חביבה עליו יותר מיין יקדש על יין, אך אם אינו נהנה בכלל מהיין יכול לסמוך על השולחן ערוך ולקדש על פת לכתחילה.


==באיזה יין מקדשים==
==באיזה יין מקדשים==
82

עריכות