הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"

 
(23 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|שמות כ, ז|פסחים קו, א||רמב"ם זמנים שבת, כט|אורח חיים רע א-ג}}
{{מקורות|שמות כ, ז|פסחים קו, א. ברכות כ. פסחים קה. בבא בתרא צג||רמב"ם זמנים שבת, כט|אורח חיים רסט רעא רעב רעג}}
מקור וטעם לחיוב הקידוש בשבת, חשיבותו ובמה מקדשים.
מקור וטעם לחיוב הקידוש בשבת, חשיבותו ובמה מקדשים.


==מקור החיוב לקדש==
==מקור החיוב לקדש==
מצוות הקידוש בשבת וביום טוב הינה מן התורה. חובה זאת נלמדת לשיטתו מהפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז) שמשם נלמדת נלמדת מצוות "קידוש השבת בדברים".
מצוות הקידוש בשבת וביום טוב היא לכל הפוסקים מצווה מן התורה. חובה זאת נלמדת לשיטתו מהפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז) שמשם נלמדת נלמדת מצוות "קידוש השבת בדברים".


לפי שיטת רש"י הקידוש על היין אף הוא מן התורה, וכפי שהתלמוד בבלי לומד מפסוק זה "זוכרהו על היין" (פסחים, קו, א)
לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (משנה תורה זמנים שבת כט) בכדי לצאת ידי חובת מצוות הקידוש מדאורייתא מספיקה הזכרת שבחו של יום השבת והזכרת קידושו, ומה שמקדשים על הכוס הוא רק מדרבנן. ב'''מגן אברהם''' נאמר שלפי זה כבר בהזכרת קידוש היום בתפילה מקיימים את מצוות הקידוש מדאורייתא. הוא הביא ראיה לדברים אלו מדברי הגמרא שהסתפקה האם מי שהבדיל בתפילה חייב להבדיל גם על הכוס, ופשטה שזה כמו קידוש, שאף על פי שקידש בתפילה חייב לקדש שוב על הכוס. מזה הוכיח המגן אברהם שכבר בתפילה יוצאים ידי חובת קידוש.


לשיטת הרמב"ם (זמנים שבת, כט) הקידוש על היין הוא רק מדרבנן.
לעומתו, שיטת '''רש"י''' (פסחים, קו, א) הקידוש על הכוס אף הוא מן התורה, וכפי שהתלמוד בבלי לומד מפסוק זה "זוכרהו על היין" (פסחים, קו, א). כשיטה זו סבורים פוסקים רבים. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח כשיטה זו מדברי ה'''ר"ן''' והרשב"א (על סוגיית נר חנוכה ונר ביתו). הוא הוכיח כך גם מה'''רא"ש''' (על פרק ערבי פסחים) שלדעתו אינו יוצא בתפילה, ואפילו בקידוש על הכוס שלא במקום סעודה אינו יוצא לשיטתו מן התורה. ה'''ביאור הלכה''' (רעה א ד"ה ועתה) תהה איך שיטה זו תסביר את דברי הגמרא בברכות ממנה הביא המגן אברהם ראיה, ואומר שלפי שיטתם ההסבר בגמרא יהיה "מה קידוש אף על פי שקידש בתפילה צריך לקדש על הכוס, מזה שכתוב "זכור" – זכרהו על היין (או על פת שמשמשת במקום יין) אף הבדלה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ולכן למרות שהבדיל בתפילה יבדיך שוב על הכוס.


==זמן הקידוש==
==זמן הקידוש==
עיקר חובת הקידוש מהתורה הינה בלילה ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%98_%D7%93 רמב"ם שבת כט ד]). ישנה חובה נוספת מתקנת חכמים לקדש שוב ביום.
===האם כשלא קידש בלילה יכול להשלים ביום===
===האם כשלא קידש בלילה יכול להשלים ביום===
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.


לשיטת '''רב עמרם גאון''' (סידור רב עמרם גאון חלק ב אות טו) דין זה הוא רק במקרה שלא קידש בלילה מחמת אונס או שכחה, אך לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (שבת כט ד) גם אם לא קידש בלילה במזיד הוא מחויב לקדש ביום. ה'''טור''' (אורח חיים רעא ח) פסק כשיטת הרמב"ם.
לשיטת '''רב עמרם גאון''' (סידור רב עמרם גאון חלק ב אות טו) דין זה הוא רק במקרה שלא קידש בלילה מחמת אונס או שכחה, אך לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (שבת כט ד) גם אם לא קידש בלילה במזיד הוא מחויב לקדש ביום. ה'''טור''' (אורח חיים רעא ח) פסק כשיטת הרמב"ם. ה'''בית חדש''' (אורח חיים רעא ח) השווה לפי שיטת רב עמרם את דין קידוש לדין תפילה, שדווקא אם שכח ונאנס ולא התפלל יש לה תשלומין, אך אם הזיד ולא התפלל אין לה תשלומין. הוא הסביר שלפי הרמב"ם יש חילוק בין תפילה לקידוש, שבתפילה דין התשלומין הוא כשעבר זמנה, ולכן זה דווקא בשכח, אך קידוש זמנו כל השבת ולכן יכול להשלים גם במזיד.


ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא ח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ח) כותב כי בספק זה נחלקו רב עמרם גאון והרמב"ם, לדעת רב עמרם קידוש ביום הוא רק בגדר תשלומין ולכן חז"ל תקנו דין זה רק לאדם שלא קידש מחמת אונס, אבל לפי הרמב"ם השלמת הקידוש היא מעיקר הדין ולכן חייב לעשות אותו גם במזיד.
וה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא ח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ח) כותב כי בספק זה נחלקו רב עמרם גאון והרמב"ם, לדעת רב עמרם קידוש ביום הוא רק בגדר תשלומין ולכן חז"ל תקנו דין זה רק לאדם שלא קידש מחמת אונס, אבל לפי הרמב"ם השלמת הקידוש היא מעיקר הדין ולכן חייב לעשות אותו גם במזיד.


===האם יש חיוב לקדש מיד===
===האם יש חיוב לקדש מיד===
שורה 26: שורה 28:


הביאור הלכה טען "לולי דברי הט"ז" כי דברי הטור שיש לקדש מיד זה אך ורק במקרה שהגיע זמן הלילה ויש חובת קידוש, ואז "זוכרהו על היין" משמש מיד כשנתקדש היום, אך לפני זמן זה אף אל פי שמותר לקדש אין חובה להזדרז.
הביאור הלכה טען "לולי דברי הט"ז" כי דברי הטור שיש לקדש מיד זה אך ורק במקרה שהגיע זמן הלילה ויש חובת קידוש, ואז "זוכרהו על היין" משמש מיד כשנתקדש היום, אך לפני זמן זה אף אל פי שמותר לקדש אין חובה להזדרז.
==קידוש בבית הכנסת==
ההלכה נפסקה כשיטת שמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ומקדשים בבית הכנסת בכדי להוציא את האורחים.
ה'''טור''' טען שכיום שאין אורחים, הברכה בקידוש כזה היא לבטלה, ולכן יש לבטל את מנהג הקידוש בבית הכנסת. לשיטת '''רבינו יונה''' ברכה זו אינה לבטלה, מפני שהכלל לפיו "אין קידוש אלא במקום סעודה" הוא רק מתקנת חכמים, והם הסמיכו תקנה זו עם הפסוק "וקראת לשבת עונג", אך עיקר הקידוש הוא מן התורה ולכן מקדשים בבית הכנסת כלי להוציא את האנשים שאינם יודעים לקדש. ה'''רן''' מוסיף וטוען שיש לקיים את מנהג הקידוש בבית הכנסת, כי אחרי שחכמים תקנו בשביל האורחים, לא מבטלים תקנות, כמו שלא מבטלים את חזרת הש"ץ ואת [[ברכת מעין שבע]].
לשיטת הרמ"א יש לעמוד בקידוש זה. ה'''משנה ברורה''' מביא ראשונים שכותבים שזה מועיל ל"עייפות הברכיים".
===האם מי שמקדש בבית הכנסת יכול לשתות מהיין===
ל'''רא"ש ועוד ראשונים''' מי שמקדש בבית הכנסת לא ישתה מהיין, כי זה לא קידוש במקום סעודה, אלא ייתן לתינוק. וגם לשיטה הסוברת שאין לתת לקטן אפילו איסור מדרבנן בידיים, כאן מותר כי יש שמתירים אם לגדול לשתות או שעדיף שהקטנים יעברו על איסור שתייה מאשר שהגדולים יעברו על איסור ברכה לבטלה. יש הסוברים שייתן רק לקטן שלא הגיע לחינוך, אולם למגן אברהם במקרה כזה הברכה תהיה לבטלה, ולכן לשיטתו ייתן דווקא לקטן שהגיע לגיל חינוך וכשיטת הגאון שלא אסרו דברים שהם "ריבוי" לקטן ומותר להאכים את הקטן לפני קידוש.
לדעת ה'''ר"ש מקוצי''' כששותה בקידוש זה לא נחשב ששותה קודם קידוש, אלא רק לפני שקיים את הדין של "קידוש במקום סעודה", ואת זה יכול לעשות.
'''רבי נטוראי''' סובר שאין בכלל צורך לשתות בקידוש, וכל מה ששותים זה "לרפואה", אז לשיטתו יקדש בבית הכנסת ולא ישתה, ואחר כך יקדש שוב בבית בשביל הדין של "קידוש במקום סעודה.


==חובת נשים וקטנים בקידוש==
==חובת נשים וקטנים בקידוש==
===חיוב נשים בקידוש ===
===חיוב נשים בקידוש===
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהקידוש הוא ממצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם. המקור לחיוב נשים בקידוש הוא מאמר הפסוקים "זכור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94_%D7%99%D7%90 דברים ה, יא]) ו"שמור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%96 שמות כ, ז]) הוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירת שבת מחויבות גם בזכירתה, כלומר בקידוש.
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהקידוש הוא ממצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם. המקור לחיוב נשים בקידוש הוא מאמר הפסוקים "זכור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94_%D7%99%D7%90 דברים ה, יא]) ו"שמור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%96 שמות כ, ז]) הוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירת שבת מחויבות גם בזכירתה, כלומר בקידוש.


שורה 69: שורה 85:
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד.
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד.


==אכילה קודם קידוש==
== האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש וכמה ==
ב'''גמרא'''  (פסחים קז) אמר רב הונא ש"המקדש וטעם מלא לוגמא יצא".
 
ה'''רא"ש''' (פסחים יח) הוסיף שגם אם המקדש עצמו לא טעם כלל מכוס הקידוש, אלא רק אחר טעם שיעור מלא לוגמא, יצאו. לעומתו, לשיטת ה'''מהר"ם חלאוה''' (וכך שיטת ה'''גאונים''') יש חיוב על ממקדש עצמו לשתות, וכך פסק ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא יג) לכתכילה. ה'''לבוש''' (אורח חיים רעא יד) וה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא יח) הסבירו את שיטה זו שזהו משום שחובת קידוש על היין נלמדה מאסמכתא. ה'''שו"ע הגר"ז''' (אורח חיים קצ ד) הסביר באופן שונה שהסיבה היא שקידוש על היין נלמד מ"זכרהו על היין", משם גם נלמד שצריך שהמקדש שמזכיר על היין ישתה ממנו. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ב'''שו"ת העמק שאלה''' (פרשת יתרו נד ד) כתב בפשיטות שהמקדש צריך לשתות רק מטעם "כבוד שבת".
 
ה'''דבר שמואל''' (אורח חיים רעא יג) טען שיכול להיות שמספיקה טעימה של "משהו".
 
==אכילה ושתיה קודם קידוש==
ב'''תלמוד בבלי''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%94_%D7%91 פסחים קה ב]) הובא שחכמים תקנו שאין לאכול אפילו ב"טעימה" לפני הקידוש. ה'''שולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%93 אורח חיים רעא ד]) הוסיף לדין זה גם איסור לשתות. ב'''משנה ברורה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 רעא יג]) נראמר שכשאינה להנאת האדם, כמו לשטוף את הפה במים או לבלוע תרופה מותר.
 
איסור האכילה הוא רק כשיש לו במה לקדש, אך כשאין לו יין או לחם - יאכל בלא קידוש ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A4%D7%98 '''משנה ברורה''' רפט י]).


==קידוש על פת==
==קידוש על פת==
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95_%D7%90 פסחים קו]) נאמר בשם רב שמי שיין חביב עליו יקדש על יין, ומי שפת חביבה עליו יקדש על פת.
ה'''רמב"ם''' (שבת כט ט-י) פוסק שמי שמעדיף פת על יין או שאין לו יין יכול לקדש על פת.  מי שהתכוון לקדש על יין ושכח ונטל ידיו קודם הקידוש, מקדש על הפת ואינו מקדש על היין אחר שנטל ידיו לסעודה.
ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא יב) וה'''רמ"א''' (אורח חיים רעב ט) פוסקים כשיטת רוב הראשונים שניתן לקדש על פת. לפי השולחן ערוך אם היא חביבה עליו יכול לקדש עליה גם לכתחילה, אך הרמ"א פוסק כשיטת רבינו תם שמקדש על פת רק כשאין לו יין.
ה'''ביאור הלכה''' (רעב ט ד"ה ואם) פוסק גם שאם פת חביבה עליו יותר מיין יקדש על יין, אך אם אינו נהנה בכלל מהיין יכול לסמוך על השולחן ערוך ולקדש על פת לכתחילה.


==באיזה יין מקדשים==
==באיזה יין מקדשים==
82

עריכות