הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"

{{מקורות|שמות כ, ז|פסחים קו, א||רמב"ם זמנים שבת, כט|אורח חיים רע א-ג}}

מצוות הקידוש בשבת וביום טוב הינה מן התורה. חובה זאת נלמדת לשיטתו מהפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז) שמשם נלמדת נלמדת מצוות "קידוש השבת בדברים".

לפי שיטת רש"י הקידוש על היין אף הוא מן התורה, וכפי שהתלמוד בבלי לומד מפסוק זה "זוכרהו על היין" (פסחים, קו, א)

לשיטת הרמב"ם (זמנים שבת, כט) הקידוש על היין הוא רק מדרבנן.

ב'''טור''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא]), ב'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%98 שבת פרק כט]) וב'''רא"ש''' (ברכות נז) נאמר כי יש למהר ולקדש מיד בהגיעו לביתו. ה'''משנה ברורה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 רעא א]) מביא בשם ה'''מ"א''' כי כשאינו תאב לאכול, ימתין עם הקידוש עד שירעב, מפני שידי חובת קידוש מדאורייתא יצא לפי שיטת הרמב"ם כבר בקידוש שבתפילה. אמנם במקרה שאיחור הקידוש יוצר בעיות של שלום בית או כשיש אורחים שמוטלים עליו המשנה ברורה טוען שיקדש מיד ולא יעכב אותם רק בשביל מצווה מן המובחר.

לשיטת ה'''ט"ז''' יש לקדש מיד כשחוזרים מבית הכנסת אפילו אם עדיין לא הגיע הלילה. אולם לפי שיטת ה'''מ"א''' (סימן רסז) יש להחמיר ולא להתחיל בקידוש מזמן חצי שעה קודם הלילה, כי לשיטת חלק מהפוסקים לא יצא בקריאת שמע שקרא בבית הכנסת, וכשהגיע זמן של חצי שעה קודם השקיעה הוא כבר חייב לקרוא קריאת שמע, אז במקרה כזה יחכה לזמן קריאת שמע ואז יקרא קריאת שמע ויקדש.

הביאור הלכה טען "לולי דברי הט"ז כי דברי הטור שיש לקדש מיד זה אך ורק במקרה שהגיע זמן הלילה ויש חובת קידוש, ואז "זוכרהו על היין" משמש מיד כשנתקדש היום, אך לפני זמן זה אף אל פי שמותר לקדש אין חובה להזדרז.

===חיוב נשים בקידוש ===

ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהקידוש הוא ממצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם. המקור לחיוב נשים בקידוש הוא מאמר הפסוקים "זכור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94_%D7%99%D7%90 דברים ה, יא]) ו"שמור" ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%96 שמות כ, ז]) הוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירה מחויבות גם בזכירה, כלומר בקידוש.

את דין הגמרא בברכות לפיו נשים חייבות בקידוש פסקו כל הפוסקים, כולל ה'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%91_%D7%92 משנה תורה, הלכות עבודה זרה יב ג]) וה'''טור''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא]). השולחן ערוך ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%91 אורח חיים רעא ב]) הלך בעקבות הגאונים והרחיב דין זה. הוא כתב שנשים מוציאות את האנשים כי הן חייבות מן התורה בדיוק כמו הגברים. ה'''ב"ח''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא ב]) דן בסתירה בין פסיקות השו"ע: בעניין קריאת מגילה, אחרי שקבע השו"ע שנשים יכולות לקרוא לגברים, הביא השולחן ערוך דעה נוספת, שנשים אינן יכולות להוציא גברים ידי חובתם. לעומת זאת, כאן, לעניין קידוש, לא סייג השולחן ערוך את פסיקתו כי נשים יכולות להוציא גברים ידי חובתם. מכורח שאלה זו הב"ח מחמיר בקידוש כמו במגילה וקובע שנשים אינן מוציאות את הגברים ידי חובת קידוש. אמנם, כבר הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8844&st=&pgnum=310&hilite= ספר האגודה סוכה לב]) השווה את חובת הקידוש לקריאת מגילה וטען כי בשניהם נשים אינם יכולות להוציא אחרים.

ה'''מ"א''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90_%D7%91 אורח חיים רעא, ב]) וה'''ערוך השולחן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא ה]) השיבו על שאלת הב"ח והבחינו בין קידוש לקריאת מגילה משום שזו נעשית בציבור. ה'''ט"ז''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%22%D7%96_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא ב]) הגן על פסיקת השולחן ערוך מסיבה אחרת, הוא טען כי ההבדל בין חובת קידוש לקריאת המגילה הוא שבמגילה קיימות דעות האוסרות על נשים לברך את ברכת "על מקרא מגילה" ומתירות להם לברך אך ורק "על משמע מגילה", מסיבה זו אינן יכולות להוציא את הגברים, זאת לעומת קידוש שלא קיים בו הבדל בין נשים לגברים.

===חיוב קטים בקידוש===

האחרונים דנו בשאלה האם לפי השיטות שגבר יצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת, הוא יכול להוציא את בני ביתו. הראשון שהעלה סוגיה זו הוא הוא '''רבי יחזקאל לנדאו''' ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%92%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A2%D7%90 דגול מרבבה על מגן אברהם רעא]).  הוא הסתפק וטען כי המקרה כאן שונה משאר הברכות שבהם מי שיצא ידי חובה יכול להוציא אחרים שלא יצאו מפני שבחיוב שאר ברכות מי שיצא מוציא מטעם ערבות, ש"כל ישראל ערבים זה לזה", אך במקרה הנוכחי יש להסתפק האם נשים הם בכלל הערבות או שהאנשים שקבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל לא קבלו גם בשביל הנשים. המקור לכך שרק הגברים היו בדין ערבות הוא ה'''רא"ש''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 ברכות ג יג]) שכתב כך בנוגע לברכת המזון.

'''רבי עקיבא איגר''' חלק על ה'''דגול מרבבה''' וכתב שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות וכל כוונת הרא"ש הוא לומר שמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים. לפי שיטתו בין איש ובין אישה יכולים לחזור על הקידוש כדי להוציא בן או בת, כיון ששניהם מחויבים באותה מידה ולכן ערבים לאחרים. כך כתב גם בציץ אליעזר ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14511&st=&pgnum=108&hilite= יב לז]).

ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7_%D7%91 פסחים ק ב]) נחלקו האמוראים האם יש חיוב לערוך את הקידוש אך ורק במקום סעודה. רב אמר כי אין צורך בכך ואפשר לקדש אף בבית הכנסת, אך שמואל פסק כי יש לערוך קידוש אך ורק במקום אכילת הסעודה. הראשונים פסקו את שיטת שמואל להלכה משום שכך סברו גם רב הונא ורבה בהמשך הסוגיא, וביניהם תוספות ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7_%D7%91 פסחים ק ב ד"ה ידי]) רא"ש וראשונים נוספים.  

ה'''רשב"ם''' הביא שתי סיבות מדוע יש לקדש דווקא במקום הסעודה. הסיבה הראשונה היא מדרש פסוקי התורה. נאמר בנביא ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A0%D7%97_%D7%99%D7%92 ישעיה נח יג]) "וקראת לשבת עונג", ודרשו חז"ל שבמקום שאתה קורא בישיבה, כלומר קרייה של ברכות הקידוש, שם תהא עונג, כלומר סעודה. לפי הסיבה השנייה המובאת ברשב"ם תקנת קידוש במקום סעודה היא מסברת חז"ל, שמכך שהתורה קבעה קידוש על היין, מן הסתם הוקבע כך על היין שבשעת סעודה הוקבע שהוא יין חשוב.

==אכילה קודם קידוש==