82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
←קידוש בבית הכנסת
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==קידוש בבית הכנסת== | ==קידוש בבית הכנסת== | ||
ההלכה נפסקה כשיטת שמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ומקדשים בבית הכנסת בכדי להוציא את האורחים. | |||
ה'''טור''' טען שכיום שאין אורחים, הברכה בקידוש כזה היא לבטלה, ולכן יש לבטל את מנהג הקידוש בבית הכנסת. לשיטת '''רבינו יונה''' ברכה זו אינה לבטלה, מפני שהכלל לפיו "אין קידוש אלא במקום סעודה" הוא רק מתקנת חכמים, והם הסמיכו תקנה זו עם הפסוק "וקראת לשבת עונג", אך עיקר הקידוש הוא מן התורה ולכן מקדשים בבית הכנסת כלי להוציא את האנשים שאינם יודעים לקדש. ה'''רן''' מוסיף וטוען שיש לקיים את מנהג הקידוש בבית הכנסת, כי אחרי שחכמים תקנו בשביל האורחים, לא מבטלים תקנות, כמו שלא מבטלים את חזרת הש"ץ ואת [[ברכת מעין שבע]]. | |||
לשיטת הרמ"א יש לעמוד בקידוש זה. ה'''משנה ברורה''' מביא ראשונים שכותבים שזה מועיל ל"עייפות הברכיים". | |||
===האם מי שמקדש בבית הכנסת יכול לשתות מהיין=== | |||
ל'''רא"ש ועוד ראשונים''' מי שמקדש בבית הכנסת לא ישתה מהיין, כי זה לא קידוש במקום סעודה, אלא ייתן לתינוק. וגם לשיטה הסוברת שאין לתת לקטן אפילו איסור מדרבנן בידיים, כאן מותר כי יש שמתירים אם לגדול לשתות או שעדיף שהקטנים יעברו על איסור שתייה מאשר שהגדולים יעברו על איסור ברכה לבטלה. יש הסוברים שייתן רק לקטן שלא הגיע לחינוך, אולם למגן אברהם במקרה כזה הברכה תהיה לבטלה, ולכן לשיטתו ייתן דווקא לקטן שהגיע לגיל חינוך וכשיטת הגאון שלא אסרו דברים שהם "ריבוי" לקטן ומותר להאכים את הקטן לפני קידוש. | |||
לדעת ה'''ר"ש מקוצי''' כששותה בקידוש זה לא נחשב ששותה קודם קידוש, אלא רק לפני שקיים את הדין של "קידוש במקום סעודה", ואת זה יכול לעשות. | |||
'''רבי נטוראי''' סובר שאין בכלל צורך לשתות בקידוש, וכל מה ששותים זה "לרפואה", אז לשיטתו יקדש בבית הכנסת ולא ישתה, ואחר כך יקדש שוב בבית בשביל הדין של "קידוש במקום סעודה. | |||
==חובת נשים וקטנים בקידוש== | ==חובת נשים וקטנים בקידוש== | ||