82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
←האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש
| שורה 73: | שורה 73: | ||
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד. | השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד. | ||
== האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש == | == האם צריך שהמקדש עצמו ישתה את יין הקידוש וכמה == | ||
ב'''גמרא''' (פסחים קז) אמר רב הונא ש"המקדש וטעם מלא לוגמא יצא". | ב'''גמרא''' (פסחים קז) אמר רב הונא ש"המקדש וטעם מלא לוגמא יצא". | ||
ה'''רא"ש''' (פסחים יח) הוסיף שגם אם המקדש עצמו לא טעם כלל מכוס הקידוש, אלא רק אחר טעם שיעור מלא לוגמא, יצאו. לעומתו, לשיטת ה'''מהר"ם חלאוה''' (וכך שיטת ה'''גאונים''') יש חיוב על ממקדש עצמו לשתות, וכך פסק ה'''שולחן ערוך''' לכתכילה. | ה'''רא"ש''' (פסחים יח) הוסיף שגם אם המקדש עצמו לא טעם כלל מכוס הקידוש, אלא רק אחר טעם שיעור מלא לוגמא, יצאו. לעומתו, לשיטת ה'''מהר"ם חלאוה''' (וכך שיטת ה'''גאונים''') יש חיוב על ממקדש עצמו לשתות, וכך פסק ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא יג) לכתכילה. ה'''לבוש''' (אורח חיים רעא יד) וה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא יח) הסבירו את שיטה זו שזהו משום שחובת קידוש על היין נלמדה מאסמכתא. ה'''שו"ע הגר"ז''' (אורח חיים קצ ד) הסביר באופן שונה שהסיבה היא שקידוש על היין נלמד מ"זכרהו על היין", משם גם נלמד שצריך שהמקדש שמזכיר על היין ישתה ממנו. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין ב'''שו"ת העמק שאלה''' (פרשת יתרו נד ד) כתב בפשיטות שהמקדש צריך לשתות רק מטעם "כבוד שבת". | ||
ה'''דבר שמואל''' (אורח חיים רעא יג) טען שיכול להיות שמספיקה טעימה של "משהו". | |||
==אכילה קודם קידוש== | ==אכילה קודם קידוש== | ||