82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
←מקור החיוב לקדש
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור החיוב לקדש== | ==מקור החיוב לקדש== | ||
מצוות הקידוש בשבת וביום טוב | מצוות הקידוש בשבת וביום טוב היא לכל הפוסקים מצווה מן התורה. חובה זאת נלמדת לשיטתו מהפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז) שמשם נלמדת נלמדת מצוות "קידוש השבת בדברים". | ||
לפי שיטת | לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (משנה תורה זמנים שבת כט) בכדי לצאת ידי חובת מצוות הקידוש מדאורייתא מספיקה הזכרת שבחו של יום השבת והזכרת קידושו, ומה שמקדשים על הכוס הוא רק מדרבנן. ב'''מגן אברהם''' נאמר שלפי זה כבר בהזכרת קידוש היום בתפילה מקיימים את מצוות הקידוש מדאורייתא. הוא הביא ראיה לדברים אלו מדברי הגמרא שהסתפקה האם מי שהבדיל בתפילה חייב להבדיל גם על הכוס, ופשטה שזה כמו קידוש, שאף על פי שקידש בתפילה חייב לקדש שוב על הכוס. מזה הוכיח המגן אברהם שכבר בתפילה יוצאים ידי חובת קידוש. | ||
לעומתו, שיטת '''רש"י''' (פסחים, קו, א) הקידוש על הכוס אף הוא מן התורה, וכפי שהתלמוד בבלי לומד מפסוק זה "זוכרהו על היין" (פסחים, קו, א). כשיטה זו סבורים פוסקים רבים. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח כשיטה זו מדברי ה'''ר"ן''' והרשב"א (על סוגיית נר חנוכה ונר ביתו). הוא הוכיח כך גם מה'''רא"ש''' (על פרק ערבי פסחים) שלדעתו אינו יוצא בתפילה, ואפילו בקידוש על הכוס שלא במקום סעודה אינו יוצא לשיטתו מן התורה. ה'''ביאור הלכה''' (רעה א ד"ה ועתה) תהה איך שיטה זו תסביר את דברי הגמרא בברכות ממנה הביא המגן אברהם ראיה, ואומר שלפי שיטתם ההסבר בגמרא יהיה "מה קידוש אף על פי שקידש בתפילה צריך לקדש על הכוס, מזה שכתוב "זכור" – זכרהו על היין (או על פת שמשמשת במקום יין) אף הבדלה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ולכן למרות שהבדיל בתפילה יבדיך שוב על הכוס. | |||
==זמן הקידוש== | ==זמן הקידוש== | ||