הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"

שורה 14: שורה 14:
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.
ב'''גמרא''' שאל רבינא את רב נחמן בר יצחק האם אפשר להשלים את קידוש הלילה ביום. הוא ענה לו שכשם ש{{ציטוטון|מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו}} כך {{ציטוטון|מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו|פסחים קה א}}.


ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא סח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה.
לשיטת '''רב עמרם גאון''' (סידור רב עמרם גאון חלק ב אות טו) דין זה הוא רק במקרה שלא קידש בלילה מחמת אונס או שכחה, אך לפי שיטת ה'''רמב"ם''' (שבת כט ד) גם אם לא קידש בלילה במזיד הוא מחויב לקדש ביום. ה'''טור''' (אורח חיים רעא ח) פסק כשיטת הרמב"ם.
 
ה'''שולחן ערוך''' (אורח חיים רעא ח) פסק דין זה. ה'''מנחת חינוך''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14093&st=&pgnum=92&hilite= לא ט]) הסתפק האם מעיקר הדין זמן קידוש הוא גם ביום, אך לכתחילה יש להקדים ולקדש בלילה, ואילו אם לא קידש בלילה מקדש ביום, או שקידוש ביום במקרה שלא קידש בלילה אינו אלא בגדר תשלומים, כי עיקר זמן מצות קידוש הוא בליל שבת, וחכמים תקנו שיהיה אפשרות להשלים גם ביום. הנפקא מינה היא במי שהיה שוטה בליל שבת, והיה פטור מלקדש, ונתפקח ביום השבת, האם יתחייב לקדש ביום. לפי הצד שזמן הקידוש הוא גם ביום השבת, הרי הם חייבים בקידוש היום, שהרי בשעה זו הם בני חיובא. אך לפי הצד שזמן מצות קידוש הוא בלילה, והחיוב ביום הוא רק מחובת תשלומין, בלילה לא היו מחוייב כלל בקידוש, ולא יתחייב ביום להשלים חיובו מבלילה, כי לא היו חייב באותה שעה. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ח) כותב כי בספק זה נחלקו רב עמרם גאון והרמב"ם, לדעת רב עמרם קידוש ביום הוא רק בגדר תשלומין ולכן חז"ל תקנו דין זה רק לאדם שלא קידש מחמת אונס, אבל לפי הרמב"ם השלמת הקידוש היא מעיקר הדין ולכן חייב לעשות אותו גם במזיד.


===האם יש חיוב לקדש מיד===
===האם יש חיוב לקדש מיד===
82

עריכות