82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
←זמן הקידוש
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==זמן הקידוש== | ==זמן הקידוש== | ||
ב'''טור''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 אורח חיים רעא]), ב'''רמב"ם''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%98 שבת פרק כט]) וב'''רא"ש''' (ברכות נז) נאמר כי יש למהר ולקדש מיד בהגיעו לביתו. ה'''משנה ברורה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%A2%D7%90 רעא א]) מביא בשם ה'''מ"א''' כי כשאינו תאב לאכול, ימתין עם הקידוש עד שירעב, מפני שידי חובת קידוש מדאורייתא יצא לפי שיטת הרמב"ם כבר בקידוש שבתפילה. אמנם במקרה שאיחור הקידוש יוצר בעיות של שלום בית או כשיש אורחים שמוטלים עליו המשנה ברורה טוען שיקדש מיד ולא יעכב אותם רק בשביל מצווה מן המובחר. | |||
לשיטת | לשיטת ה'''ט"ז''' יש לקדש מיד כשחוזרים מבית הכנסת אפילו אם עדיין לא הגיע הלילה. אולם לפי שיטת ה'''מ"א''' (סימן רסז) יש להחמיר ולא להתחיל בקידוש מזמן חצי שעה קודם הלילה, כי לשיטת חלק מהפוסקים לא יצא בקריאת שמע שקרא בבית הכנסת, וכשהגיע זמן של חצי שעה קודם השקיעה הוא כבר חייב לקרוא קריאת שמע, אז במקרה כזה יחכה לזמן קריאת שמע ואז יקרא קריאת שמע ויקדש. | ||
הביאור הלכה טען "לולי דברי הט"ז כי דברי הטור שיש לקדש מיד זה אך ורק במקרה שהגיע זמן הלילה ויש חובת קידוש, ואז "זוכרהו על היין" משמש מיד כשנתקדש היום, אך לפני זמן זה אף אל פי שמותר לקדש אין חובה להזדרז. | הביאור הלכה טען "לולי דברי הט"ז כי דברי הטור שיש לקדש מיד זה אך ורק במקרה שהגיע זמן הלילה ויש חובת קידוש, ואז "זוכרהו על היין" משמש מיד כשנתקדש היום, אך לפני זמן זה אף אל פי שמותר לקדש אין חובה להזדרז. | ||