82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
←האם גבר שיצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת יכול להוציא את בני ביתו
| שורה 31: | שורה 31: | ||
'''רבי עקיבא איגר''' חלק על ה'''דגול מרבבה''' וכתב שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות וכל כוונת הרא"ש הוא לומר שמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים. לפי שיטתו בין איש ובין אישה יכולים לחזור על הקידוש כדי להוציא בן או בת, כיון ששניהם מחויבים באותה מידה ולכן ערבים לאחרים. כך כתב גם בציץ אליעזר ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14511&st=&pgnum=108&hilite= יב לז]). | '''רבי עקיבא איגר''' חלק על ה'''דגול מרבבה''' וכתב שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות וכל כוונת הרא"ש הוא לומר שמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים. לפי שיטתו בין איש ובין אישה יכולים לחזור על הקידוש כדי להוציא בן או בת, כיון ששניהם מחויבים באותה מידה ולכן ערבים לאחרים. כך כתב גם בציץ אליעזר ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14511&st=&pgnum=108&hilite= יב לז]). | ||
==קידוש במקום סעודה== | |||
ב'''גמרא''' (פסחים ק ב) נחלקו האמוראים האם יש חיוב לערוך את הקידוש אך ורק במקום סעודה. רב אמר כי אין צורך בכך ואפשר לקדש אף בבית הכנסת, אך שמואל פסק כי יש לערוך קידוש אך ורק במקום אכילת הסעודה. הראשונים פסקו את שיטת שמואל להלכה משום שכך סברו גם רב הונא ורבה בהמשך הסוגיא, וביניהם תוספות (פסחים ק ב ד"ה ידי) רא"ש וראשונים נוספים. | |||
===טעם התקנה==== | |||
ה'''רשב"ם''' הביא שתי סיבות מדוע יש לקדש דווקא במקום הסעודה. הסיבה הראשונה היא מדרש פסוקי התורה. נאמר בנביא (ישעיה נח יג) "וקראת לשבת עונג", ודרשו חז"ל שבמקום שאתה קורא בישיבה, כלומר קרייה של ברכות הקידוש, שם תהא עונג, כלומר סעודה. לפי הסיבה השנייה המובאת ברשב"ם תקנת קידוש במקום סעודה היא מסברת חז"ל, שמכך שהתורה קבעה קידוש על היין, מן הסתם הוקבע כך על היין שבשעת סעודה הוקבע שהוא יין חשוב. | |||
הר"ן (פסחים) הביא את הטעם הראשון של הרשב"ם בשם רב אחא. | |||
===מהי הסעודה=== | |||
לשיטת ה'''ריא"ז''' (מובאת בשלטי הגיבורים) התוס' (ד"ה טעימו) והרא"ש הסעודה שנצרכת בקידוש הינה אפילו סעודת עראי, מכיוון שכל סעודת שבת חשובה היא. כלומר: חשיבותה של השבת הופכת כל סעודה הנאכלת לגדר של סעודת קבע, אפילו אכילת פירות. דעה זו מסתדרת אך ורק עם ההסבר הראשון של הרשב"ם שלפיה הצורך הוא בעונג וסעודת עראי מספקת צורך זה, אך לפי ההסבר השני סעודת ארעי של מיני מגדים אינה יכולה להקנות חשיבות ליין. | |||
לשיטת ה'''גאונים''' (תשובת רבי נטוראי גאון) טעימה בלבד אינה מספקת כדי לקיים את מצוות קידוש במקום סעודה, ויש צורך בפת דווקא. יש שהוסיפו שאף שתית רביעית יין מועילה לקביעות סעודה (הגהות מיימוניות פרק כט הלכה י אות פ בשם הר"מ. בתוך שיטה זו נחלקו האחרונים האם יש לשתות כמות של שתי רביעיות (אחת לקידוש ואחת לסעודה), או שמא די ברביעית אחת. הלבוש, הט"ז וה'משנה ברורה' הכריעו כי יש לשתות שתי רביעיות, אולם 'אבן העוזר' ובעל 'ערוך השולחן' סברו שדי ברביעית אחת). שיטה זו מסתדרת עם שני נימוקי הרשב"ם, הסעודה מסבה עונג ויש צורך בדבר חשוב. | |||
השולחן ערוך פוסק כדברי הגאונים ולדבריו יש לקדש במקום אכילת לחם או מזונות, או בשתיית רביעית יין. זאת על פי דבריו בבית יוסף כי אין הכרח לומר שהתוספות והרא"ש חולקים, ואפשר לומר שכוונתם רק שידי חובת הסעודה לא יצא עד שיאכל פת אך ידי קידוש אכן יצא. אך לשיטת המשנה ברורה, בדיעבד יש לסמוך על הריא"ז ולהחשיב גם אכילת פירות כסעודה. המשנה ברורה מעיר כי פתרון זה מועיל לקידוש הבוקר בלבד ולא לקידוש הערב. | |||
===מהו המקום=== | |||
בראשונים מובאות דעות שונות מהו ה"מקום" שנצרך בקידוש במקום סעודה. התוספות, ה'''רא"ש''' וה'''רמב"ם''' הבינו שכל עוד מקום הקידוש הוא בבית אחד ובמפלס אחד, נחשב הקידוש במקום סעודה. לעומתם, הר"ן סבר שכל עוד הקידוש לא נעשה בסמוך ממש למקום הסעודה - אין הוא נחשב במקום סעודה. | |||
רבי משה פיינשטיין ([https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.63?ven=Sefaria_Community_Translation&vhe=Maginei_Eretz:_Shulchan_Aruch_Orach_Chaim,_Lemberg,_1893&lang=he אגרות משה או"ח סי' ס"ג]) הסביר כי לכאורה מחלוקת זו תלוייה בשני טעמי הרשב"ם מפני שלפי הטעם הראשון שיש צורך בעונג מקום העונג מוכרח להיות מקום הסעודה. אולם לפי הטעם השני שדין קידוש במקום סעודה הוא דין ביין ניתן להפריד בין השניים ולומר כי גם אם אכל בסמוך למקום הקידוש זה ייחשב כמקום סעודה. | |||
השולחן ערוך פסק שמפינה לפינה בבית אחד זה נחשב מקום אחד, אפילו בטרקלין גדול. והרמ"א מוסיף שגם מבית לסוכה זה בסדר. ה'''רמ"א''' טען כי בנוסף מועיל לקדש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר, כגון מחדר לחדר אם שניהם בבית אחד. | |||