112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן בגט"
אין תקציר עריכה
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''גמרא''' | ה'''גמרא''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=17&format=pdf גיטין יז א]) מביאה מחלוקת אמוראים מהי הסיבה שצריך לכתוב זמן בגט. רבי יוחנן סובר שזה משום זנות – שינסה לחפות על בת אחותו (או אשתו אחרת שהוא חס עליה). לכן אנחנו כותבים זמן על מנת שנדע מתי נכתב הגט וככה לא יוכל לטעון שהוא הביא לה גט קודם. לעומת זאת, ריש לקיש סובר שזה משום פירות – שהבעל לא יבוא לעשוק אותה ולקחת ממנה את נכסי המלוג שלה, שלפיו אסור כבר משעת כתיבה או חתימה. | ||
ה'''גמרא''' מקשה על ההסבר של רבי יוחנן, מה הועילו חכמים בתקנתן? הרי בכל זאת אי אפשר להרוג אותה גם אם לא יכתוב זמן בניגוד לתקנת חכמים. הגמרא אומרת שלכתחילה לא יעשו כן, ו'''רש"י''' מסביר שהכוונה שלא יעזו הסופרים והעדים לעבור על תקנת חכמים ולכן לא ישתפו עמו פעולה. הגמרא ממשיכה ושואלת, הרי הוא יכול לקרוע פשוט את הזמן, והגמרא עונה שלדבר כזה לא חששו. | ה'''גמרא''' מקשה על ההסבר של רבי יוחנן, מה הועילו חכמים בתקנתן? הרי בכל זאת אי אפשר להרוג אותה גם אם לא יכתוב זמן בניגוד לתקנת חכמים. הגמרא אומרת שלכתחילה לא יעשו כן, ו'''רש"י''' מסביר שהכוונה שלא יעזו הסופרים והעדים לעבור על תקנת חכמים ולכן לא ישתפו עמו פעולה. הגמרא ממשיכה ושואלת, הרי הוא יכול לקרוע פשוט את הזמן, והגמרא עונה שלדבר כזה לא חששו. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
ה'''קצות החושן''' מסביר שבהתחלה ביטלו זמן בגט מדאורייתא בגלל חשש של עיגונה. אך אחר כך החזירו עטרה ליושנה. ואז הגמרא שאלה מדוע החזירו את הזמן בגט, ואם כן יוצא שבאמת יש דרישה וחקירה לאחר שהוחזר הדבר, שהוחזר הדבר לדין דאורייתא. הקצות החושן לפי הנימוקי יוסף מסביר היטב את שיטת רש"י. באמת, זה דאורייתא לגמרי, ורק בגלל שאנחנו נטפלים לעזור ולהציל את האשה באמצעות הפקעת קידושין, במקרה שלא כתבה זמן בגט היא לא נהרגת. אבל סתם ככה אם אין דרישה וחקירה אז מדאורייתא היא אשת איש לכל דבר. אבל במקרה שהיא בטוח מנסה לרמות אותנו, אנחנו לא חוששים להציל אותה. וזאת כוונת הגמרא בגיטין "גזייה לזמן ויהביה ניהליה מאי? אמר ליה לרמאי לא חיישינן". כלומר, שאנחנו לא חוששים להציל אותה ונותנים לה להתמודד עם הדין דאורייתא שמצריך דרישה וחקירה, ואם כן יוצא שהיא זינתה לכל דבר והיא נידונת למוות כראוי לה. זה מסתדר מצוין עם מה שאמרנו לעיל שאם ברור לנו שיש כאן רמאות, אנחנו לא דנים אותם בכלל, וכמו כן פה אנחנו לא מצילים אותה. לכן רש"י כותב ביבמות שאם היא מחקה את הגט אז היא חוזרת לחזקתה – אשת איש. כלומר, שאנחנו אז רואים שהיא מנסה לרמות אותנו ולכן לא מצילים אותה, ולכן "קטלינן לה". יוצא שאם אין זמן בכלל לא נהרוג אותה כמו שכתוב בגמרא בגיטין שזה רק לכתחילה. רק כשברור לנו בוודאות שהיא מנסה לרמות אותנו, אנחנו לא מצילים אותה ולכן היא נהרגת. | ה'''קצות החושן''' מסביר שבהתחלה ביטלו זמן בגט מדאורייתא בגלל חשש של עיגונה. אך אחר כך החזירו עטרה ליושנה. ואז הגמרא שאלה מדוע החזירו את הזמן בגט, ואם כן יוצא שבאמת יש דרישה וחקירה לאחר שהוחזר הדבר, שהוחזר הדבר לדין דאורייתא. הקצות החושן לפי הנימוקי יוסף מסביר היטב את שיטת רש"י. באמת, זה דאורייתא לגמרי, ורק בגלל שאנחנו נטפלים לעזור ולהציל את האשה באמצעות הפקעת קידושין, במקרה שלא כתבה זמן בגט היא לא נהרגת. אבל סתם ככה אם אין דרישה וחקירה אז מדאורייתא היא אשת איש לכל דבר. אבל במקרה שהיא בטוח מנסה לרמות אותנו, אנחנו לא חוששים להציל אותה. וזאת כוונת הגמרא בגיטין "גזייה לזמן ויהביה ניהליה מאי? אמר ליה לרמאי לא חיישינן". כלומר, שאנחנו לא חוששים להציל אותה ונותנים לה להתמודד עם הדין דאורייתא שמצריך דרישה וחקירה, ואם כן יוצא שהיא זינתה לכל דבר והיא נידונת למוות כראוי לה. זה מסתדר מצוין עם מה שאמרנו לעיל שאם ברור לנו שיש כאן רמאות, אנחנו לא דנים אותם בכלל, וכמו כן פה אנחנו לא מצילים אותה. לכן רש"י כותב ביבמות שאם היא מחקה את הגט אז היא חוזרת לחזקתה – אשת איש. כלומר, שאנחנו אז רואים שהיא מנסה לרמות אותנו ולכן לא מצילים אותה, ולכן "קטלינן לה". יוצא שאם אין זמן בכלל לא נהרוג אותה כמו שכתוב בגמרא בגיטין שזה רק לכתחילה. רק כשברור לנו בוודאות שהיא מנסה לרמות אותנו, אנחנו לא מצילים אותה ולכן היא נהרגת. | ||
[[קטגוריה:גיטין יז.]] | |||
[[קטגוריה:גיטין יז:]] | |||
[[קטגוריה:יבמות לא:]] | |||
[[קטגוריה:גירושין]] | |||