553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←מניין לקריאה
| שורה 209: | שורה 209: | ||
===מניין לקריאה=== | ===מניין לקריאה=== | ||
ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור. | ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור. | ||
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו. | ב'''שו”ת תרומת הדשן''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A9%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%97 ק”ח]) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו. | ||
הרבה מהאחרונים {{הערה|ראה '''שער הציון''' תרפ"ה. '''שו"ת בנין שלמה''' ז. '''שו"ת תורת חסד''' או"ח לז}}, יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (תרפה ס”ק טז) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח, או”ח נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה ('''משנה ברורה''' שם). | הרבה מהאחרונים {{הערה|ראה '''שער הציון''' תרפ"ה. '''שו"ת בנין שלמה''' ז. '''שו"ת תורת חסד''' או"ח לז}}, יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (תרפה ס”ק טז) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח, או”ח נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה ('''משנה ברורה''' שם). | ||