49
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"
←שיטת התוספות
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - כיוו שלא נהנה, ומה שחיסרו וגרם לו הפסד - זה לא סיבה לחייב כיוון זו גרמא בעלמא. | '''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - כיוו שלא נהנה, ומה שחיסרו וגרם לו הפסד - זה לא סיבה לחייב כיוון זו גרמא בעלמא. | ||
'''הפני יהושע''' | '''השלטי גיבורים''' הבין בדברי תוספות, שאפילו אם דר בביתו לאחר שגירשו מביתו ונעל את הדלת - פטור כיוון שלא נהנה. וכן כתב הטור ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14270&st=&pgnum=537 סימן שסג]) | ||
'''הפני יהושע''' הקשה על דברי התוספות, אם הפסד המזיק אינו סיבה לחייב בגרמא, מדוע ברור לגמרא שזה נהנה וזה חסר חייב? הרי החיסרון אינו סיבה לחייב, והגמרא מסתפקת האם הנאה בלבד היא סיבת חיוב! | |||
ותירץ ה'''פני יהושע''', שלפי תוספות החיסרון אמנם אינו סיבה לחייב, אך ההנאה מרכוש חבירו - פשיטא שהיא סיבה לחייב, ולכן זה נהנה וזה חסר חייב. והגמרא הסתפקה האם זה נהנה וזה לא חסר חייב, כיוון שסברה שאולי במקרה זה כופין על מידת סדום, ופוטרים את הנהנה, כיוון שבעל החצר לא הפסיד, וזו מידת סדום לחייב תשלומין על שימוש שהוא לא הפסיד ממנו. והביא סיוע לדבריו מהגמרא ( | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
* [http://asif.co.il/download/YomaLibrary/talmud/tbk/tbk2/Ma%27aly%27yot%2018%2080-91.pdf זה לא נהנה וזה חסר], צבי שטיינמץ, מעליות יח, תשנ"ז. | * [http://asif.co.il/download/YomaLibrary/talmud/tbk/tbk2/Ma%27aly%27yot%2018%2080-91.pdf זה לא נהנה וזה חסר], צבי שטיינמץ, מעליות יח, תשנ"ז. | ||