הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"

→ העריכה הקודמת

זה נהנה וזה לא חסר (עריכה)

גרסה מ־13:38, 21 ביולי 2021

נוספו 421 בתים , 13:38, 21 ביולי 2021

כך נהוג לעשות

עמד

49

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
 {{מקורות||בבא קמא כ א - כא א||גזילה ואבידה ג ט|חושן משפט שסג ו-י}}
-סוגיה זו עוסקת בפטור מתשלומים במקרה שאדם גרם לחבירו הפסד ממון, אך לא נהנה מכך (כגון שנעל את ביתו ולא נתן לו להיכנס, וגרם לו להפסיד ממון על ידי זה), או בלשון הראשונים - "זה לא נהנה וזה חסר".
+אדם שעשה שימוש בממון חברו בלי לחסרו ממון. מה הדין אם נהנה הוא אך חבירו לא הפסיד, ומה הדין אם גרם לו הפסד אך לא נהנה מכך, ומה הדין אם גם הוא נהנה וגם חבירו הפסיד.
 == הצגת הסוגיה ==
@@ שורה 30: / שורה 31: @@
 ==== ביאור הרא"ש והרא"ה ====
-ה'''רא"ש''', שלפי הרי"ף אין זה גרמא בעלמא כמו מגרש חבירו מביתו ולא דר בו, שפטור כי לא נהנה, כיוון שכאן הוא השתמש במה שחיסר מחבירו, ואף על פי שהיה יכול להשיג שימוש זה על ידי דבר אחר, ולא הרוויח על ידי זה - חייב, כיוון ש"אכל מה שחבירו נפסד".
+ה'''רא"ש''' כתב, שלפי הרי"ף אין זה גרמא בעלמא כמו מגרש חבירו מביתו ולא דר בו, שפטור כי לא נהנה, כיוון שכאן הוא השתמש במה שחיסר מחבירו, ואף על פי שהיה יכול להשיג שימוש זה על ידי דבר אחר, ולא הרוויח על ידי זה - חייב, כיוון ש"אכל מה שחבירו נפסד".
 וכן כתב ה'''נימוקי יוסף''' (דף ט. בדפי הרי"ף ד"ה וחצר דקיימא לאגרא) בשם ה'''רא"ה''', שהדר בחצר חבירו וחיסרו, חייב עף על פי שלא נהנה. אך אם לא דר בה - אלא סגרה ולא נתן לו להיכנס - פטור.
@@ שורה 37: / שורה 38: @@
 '''ר' שמואל רוזובסקי''' כתב (חידושי ר' שמאול סימן י"ח) בדומה לכך, אך כתב שחיובו של הדר בבית הוא מדין גזילה, שגזל את ההשתמשות בבית.
+== פסיקת ההלכה ==
+'''רבנו יונה''' בבבא בתרא ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49924&st=&pgnum=37 בבא בתרא ד עמוד ב ד"ה עלה בידינו]) כתב, שזה נהנה וזה לא חסר חייב, כי כתוב שהדר בחצר חבירו שלא מדעתו פטור משום שנאמר: "ושאיה יוכת שער", ומשמע שללא הטעם הזה - הוא חייב.
 ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==