הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"

אדם שעשה שימוש בממון חברו בלי לחסרו ממון. מה הדין אם נהנה הוא אך חבירו לא הפסיד, ומה הדין אם גרם לו הפסד אך לא נהנה מכך, ומה הדין אם גם הוא נהנה וגם חבירו הפסיד.

 

ה'''רא"ש''' כתב, שלפי הרי"ף אין זה גרמא בעלמא כמו מגרש חבירו מביתו ולא דר בו, שפטור כי לא נהנה, כיוון שכאן הוא השתמש במה שחיסר מחבירו, ואף על פי שהיה יכול להשיג שימוש זה על ידי דבר אחר, ולא הרוויח על ידי זה - חייב, כיוון ש"אכל מה שחבירו נפסד".  

וביאר '''ר' שמעון שאקפ''' (ב"ק סימן י"ט), שסברת ה'''רא"ה''' לחלק בין דר בבית ללא דר בבית, היא, שרק על ידי שגר בבית האדם נחשב מזיק, כיוון שהבית מייצר מגורים כמו שעץ מייצר פירות, וכשגר בבית מזיק את המגורים - הפירות, וזה היזק וחיסרון שלם, אך אם לא גר - רק גרם להפסד הדיורים, אך לא השתמש בהם.

 

'''ר' שמואל רוזובסקי''' כתב (חידושי ר' שמאול סימן י"ח) בדומה לכך, אך כתב שחיובו של הדר בבית הוא מדין גזילה, שגזל את ההשתמשות בבית.

 

 

'''רבנו יונה''' בבבא בתרא ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49924&st=&pgnum=37 בבא בתרא ד עמוד ב ד"ה עלה בידינו]) כתב, שזה נהנה וזה לא חסר חייב, כי כתוב שהדר בחצר חבירו שלא מדעתו פטור משום שנאמר: "ושאיה יוכת שער", ומשמע שללא הטעם הזה - הוא חייב.