הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

נוספו 17 בתים ,  22:26, 29 במרץ 2016
שורה 50: שורה 50:


==אחרונים==
==אחרונים==
נחלקו האחרונים בדברים מסוימים האם הם נחשבים מנהגים או לא. '''הרשד"ם''' כתב שאם קהילה מסוימת הלכה לפי פסיקה של רבם ואחר כך הגיע רב אחר וחלק עליו אזי הם רשאים לכולי עלמא לעשות לפי דברי הרב השני כיון שכל מה שנהגו היה מחמת שסברו שכך הדין והרי זה בעצם מנהג טעות כיון שעכשיו הרב החדש סבור להתיר. '''והרש"ל'''(שו"ת מהרש"ל סימן ו') חידש שנראה לדייק מלשון הברייתא "'''אחרים''' נהגו איסור" שדווקא אם נהגו מקצת העם (אחרים) אפשר להתיר אבל אם כל העם נהגו בדבר איסור אז זה כמו תקנת חכמים ואין להתיר את זה. '''הקרבן נתנאל''' (על הרא"ש פסחים פרק ד אות ג) הלך רחוק יותר ורצה להעמיד שכל מה שהתיר הרא"ש ופסק כך השו"ע, זה במנהגים של האדם עצמו, אבל דברים שנהג אביו וכל שכן אם הוא מנהג הקהילה או העדה אין להתיר בשום אופן לכולי עלמא. וכן כתב '''מהר"י קולון''' (שורש קמ"ד)
נחלקו האחרונים בדברים מסוימים האם הם נחשבים מנהגים או לא.  
 
'''המהרשד"ם''' כתב שאם קהילה מסוימת הלכה לפי פסיקה של רבם ואחר כך הגיע רב אחר וחלק עליו אזי הם רשאים לכולי עלמא לעשות לפי דברי הרב השני כיון שכל מה שנהגו היה מחמת שסברו שכך הדין והרי זה בעצם מנהג טעות כיון שעכשיו הרב החדש סבור להתיר.
 
'''והמהרש"ל'''(שו"ת מהרש"ל סימן ו') חידש שנראה לדייק מלשון הברייתא "'''אחרים''' נהגו איסור" שדווקא אם נהגו מקצת העם (אחרים) אפשר להתיר אבל אם כל העם נהגו בדבר איסור אז זה כמו תקנת חכמים ואין להתיר את זה.  
 
'''הקרבן נתנאל''' (על הרא"ש פסחים פרק ד אות ג) הלך רחוק יותר ורצה להעמיד שכל מה שהתיר הרא"ש ופסק כך השו"ע, זה במנהגים של האדם עצמו, אבל דברים שנהג אביו וכל שכן אם הוא מנהג הקהילה או העדה אין להתיר בשום אופן לכולי עלמא. וכן כתב '''מהר"י קולון''' (שורש קמ"ד).
 
 
'''והפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש.
'''והפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש.
161

עריכות