161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←ראב"ד
(←ראב"ד) |
(←ראב"ד) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם. | 1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם. | ||
2. מנהגים שלא באו להרחיק מאיסור אבל באו בהסכמת הקהל- רשאים הקהל להתיר לעצמם אבל אין היחיד יכול לפרוש מהקהל. | 2. מנהגים שלא באו להרחיק מאיסור אבל באו בהסכמת הקהל- רשאים הקהל להתיר לעצמם אבל אין היחיד יכול לפרוש מהקהל. | ||
הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. ולכן את הסיפור לגבי בני ביישן הוא מבין שמדובר שבני ביישן באו לעשות התרת נדרים ורבי יוחנן לא הסכים כיון שזה כמו הנשבע לקיים את המצוות. | הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. ולכן את הסיפור לגבי בני ביישן הוא מבין שמדובר שבני ביישן באו לעשות התרת נדרים ורבי יוחנן לא הסכים כיון שזה כמו הנשבע לקיים את המצוות. | ||
יש לשים לב שיוצא לנו מכאן שהאיסור לעשות התרת נדרים על מנהג הוא מדרבנן לפי הראב”ד ויש לדבר חשיבות גדולה. יתכן שגם '''הרשב”א''' יסכים לטעם הזה. והסכים לזה '''הרמב”ן'''. | יש לשים לב שיוצא לנו מכאן שהאיסור לעשות התרת נדרים על מנהג הוא מדרבנן לפי הראב”ד ויש לדבר חשיבות גדולה. יתכן שגם '''הרשב”א''' יסכים לטעם הזה. והסכים לזה '''הרמב”ן'''. | ||